מהי פוביה?

פוביה היא פחד או חרדה ספציפיים שמתעוררים כתוצאה מחשיפה לאובייקט או לסיטואציה מסויימת. זוהי הפרעה ממשפחת הפרעות החרדה, ולמרות היותה ספציפית, היא יכולה לגרום לקשיים גדולים בחיים היומיומיים, ולמצוקה גדולה למי שסובל ממנה.

מה מעורר פוביה?

כמעט כל דבר בעולם יכול להפוך לאובייקט מעורר פוביה בקרב אנשים מסויימים. למשל ישנן נשים אשר חשות פוביה מהריון ומלידה, ומכל דבר אשר מזכיר או קרוב אליהם.

ישנם מספר אובייקטים שהפיכתם למעוררי פוביה נפוצה יותר. בעלי חיים הם דוגמא טובה לכך- כלבים, חתולים, סוסים, עכבישים ועוד. סיטואציות מעוררות פוביה הן המצאות בגובה (פחד גבהים), המצאות בסביבת אנשים (פוביה חברתית), או מקומות סגורים (קלסטרופוביה). במרבית המקרים, הפוביה נוצרת כתוצאה ממפגש לא נעים עם האובייקט, במציאות. למשל, אדם שננשך על ידי כלב, או אדם שלעגו לו בפומבי.

אך לעיתים הפוביה מתעוררת גם ללא קשר לחוויה מציאותית כלשהי (רב האנשים המפחדים מגובה מעולם לא נפלו משום מקום). חלק מהפוביות הללו מוסברות בנטיות גנטיות, חלקן מוסברות בתיאוריות פסיכודינמיות, ולחלקן עדיין אין הסבר.

סימפטומים של פוביה

ללא קשר לאובייקט שעורר את הפוביה, הסימפטומים דומים. כאשר אדם נפגש עם האובייקט או הסיטואציה מתעוררת בו חרדה עזה מאוד. החרדה מתבטאת בתחושות ורגשות של פחד, אימה ובהלה.

מבחינה פיזיולוגית, מתעוררת המערכת הסימפטטית שאחראית על תגובת fight or flight. תגובה זו, שמקורה אבולוציונית, באה להכין את הגוף שלנו להתמודדות או לבריחה כאשר אנחנו נתקלים בסכנה.

המערכת מביאה לעליה בקצב הלב, בלחץ הדם ובקצב הנשימה (חמצון הגוף הכרחי כדי שנוכל לגייס תגובה פיזית). השרירים מתחילים לרעוד (כדי להתחמם), זיעה מופרשת (כדי לקרר את הגוף), מערכות לא נחוצות מפסיקות לעבוד, השלפוחית מתרוקנת, הפה מתייבש, ופחות דם מוזרם לאיברים פריפריאלים.

התגובה הפיזיולוגית האוטומטית הזו מאוד יעילה, אם באמת צריך להלחם או לברוח. אך בדרך כלל אובייקט הפוביה אינו מסוכן באמת. חימצון היתר גורם לסחרחורת ולכאב ראש, הרעד מפריע בהמשך התפקוד, והקפאת המערכות הפרפיראליות אינה נעימה, במקרה הטוב. הקושי בתפקוד "מוכיח" שבאמת היה ממה לפחד, ונוצר מעגל של חרדה שמזינה את עצמה.

כתוצאה מהחוויות הללו, נבנה הסימפטום העיקרי של פוביה, והוא המנעות. אנשים עושים ככל שביכולתם כדי להמנע מהחוויה הנ"ל, כלומר להמנע ממפגש עם אובייקט הפוביה.

לעיתים זה לא כל כך קשה. אדם שמפחד מסוסים לא מתקשה בדרך כלל להמנע ממגע איתם. אך לעיתים זה מסובך ומקשה מאוד על החיים. אנשים שמפחדים ממעליות יכולים למצוא עצמם עולים קומות ברגל, או אפילו מוותרים על עבודה אטרקטיבית כי היא נמצאת בקומה גבוהה מידי. אנשים יכולים להפסיד הזדמנויות עיסקיות או חוויתיות משום שהם מפחדים לטוס. אנשים יכולים להתקשות ללכת באופן פשוט ברחוב אם הם מפחדים מכלבים.

טיפול בפוביות

בדרך כלל מגיעים לטיפול אנשים שהפוביה מתחילה לפגוע להם בחיי היומיום, כפי שתואר. תיאוריות שונות מתייחסות באופן שונה להפרעה, ומטפלות באופן שונה. נסקור שתי גישות עיקריות.

הגישה הפסיכודינמית רואה בפוביה ביטוי של תכנים נפשיים משמעותיים יותר. אובייקט הפוביה נתפס כמסמל משהו אחר. באמצעות שיחות לאורך זמן, מנסה המטפל להבין את עולמו הפנימי של המטופל, ולאתר את ה"סיבה האמיתית" שמעוררת את הפחד.

הגישה המקובלת יותר כיום היא הגישה ההתנהגותית. גישה זו נחשבת ליעילה ביותר בטיפול בפוביות, והיא קצרה וממוקדת. טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT פועל במקביל על התפיסות של האדם, ועל ההתנהגות ההמנעותית שלו.

העיקרון הבסיסי הוא שבחשיפה מוגנת, תוך שימוש בטכניקות הרגעה ובליווי המטפל, האדם יכול להתרגל למושא הפוביה שלו, ולהפסיק את התגובה הפיזיולוגית לחשיפה אליו. כך הוא שובר את המעגל של הפוביה, ומתמודד עימה, עד שהפחד נעלם לחלוטין.

ראו גם:

ההיבט הרגשי והנפשי של יציאה מהארון