התמודדות עם התעללות מינית בבני נוער

התעללות מינית בבני נוער, בין אם בוצעה על ידי בן משפחה או זר, נחשבת לצערנו לשכיחה ביותר בכל העולם.

יחד עם זאת, לאור המודעות הרבה לנושא וגם האפשרויות הטיפוליות השונות המוצעות לבני הנוער כיום, יותר ויותר צעירים פונים לבקשת עזרה וזוכים למענה מתאים, שיעזור להם להתמודד בצורה נאותה עם הטראומה שחוו.

תופעה זו מאופיינת בהיבטים שונים הקשורים לסביבה בה חיים בני הנוער וגם לדפוסי ההתנהלות המשפחתיים.

מהי התעללות מינית?

התעללות זו מוגדרת כאלימות מינית, כמו אונס למשל, הצקה מינית, יחסי מין המתקיימים בכפייה, ונגיעות אינטימיות שאינן רצויות. המגע המיני הלא רצוי יכול להיות גניטאלי או כזה שאיננו גניטאלי ולעתים יכלול תוקפנות רבה עד לכדי גרימת נזק ממשי לבן הנוער, המצריך אשפוז וטיפול רפואי מתמשך.

ההתעללות המינית בבני נוער יכולה להוביל את הקורבן עצמו להתמודדות עם קושי רב ובעיקר עם חרדות, דיכאון, הפרעת פוסט טראומה ופגיעה פיזית, בנוסף לפגיעה הנפשית. בשל החשש מפגיעה מצד המתעלל, תחושת הבושה ואובדן האמון במבוגרים המקיפים אותו, המתבגר עשוי להסתיר את ההתעללות ולהימנע מפנייה לעזרה.

הטיפול במקרי התעללות מינית בבני נוער מאתגר ביותר

תחושת הבושה אצל המתבגר שחווה זאת חזקה כל כך וכך גם חוסר מודעותו לכוחו המשקם של הטיפול. מסיבה זו, במקרים שכאלה חשוב להיעזר במומחים בתחום עם ניסיון בטיפול בבני נוער שחוו התעללות מינית ויודעים כיצד להתמודד בצורה נכונה עם האתגרים הרבים, הקשורים לתהליך הטיפול.

היות ולעתים ההתעללות עצמה איננה קשורה למיניות בלבד אלא גם לצורך של העבריין לשלוט ולהפעיל כוח, הטיפול כולל מתן כלים למתבגר כיצד להתמודד עם הטראומה שחווה ויחד עם זאת גם מלמד אותו מהי מיניות נורמאלית ומהי מיניות הנחשבת לחריגה ולא מקובלת.

גישת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי

טיפול זה, שמתמקד כולו בטראומה שחווה המתבגר, מספק לו את הכלים להתמודד עם הטראומה שאליה נחשף והוא נחשב כטיפול קצר מועד. הטיפול משנה את דפוסי החשיבה של המתבגר שעוותו לאור הטראומה עצמה ומאפשר לו לסגל לעצמו דפוסי חשיבה חדשים ונכונים. החשיבה של המתבגר לאור הטיפול הופכת להיות הגיונית יותר וגם ריאלית יותר.

גישת ההרפיה הרגשית

שיטת טיפול אחרת, שנקראת “חוויה סומאטית”, מיועדת לבני נוער האוצרים את חווית הטראומה עד שהיא הופכת לסוג של אנרגיה קפואה. מצב זה משפיע באופן משמעותי הן על חשיבתם והן על התנהגותם ומוביל לשורה של תסמינים פסיכולוגים שונים, כמו למשל חרדה ודיכאון.

בעזרת שיטת טיפול זו, בני הנוער מפתחים סובלנות רבה יותר לתחושות הגוף הלא נוחות ומשתחררים לאט לאט מהטראומה עצמה. שלא כמו הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי, שיטה זו איננה מחייבת את המתבגר לחוות מחדש את האירוע כדי להבין אותו טוב יותר, אלא להשתחרר ממנו.