הפרעות במצב הרוח נובעות בעיקר מדיכאון ומהפרעה דו קוטבית, המהוות השפעה רגשית משתקת, המקשה על יכולת לחיות את החיים במלואם.
הפרעות אלו הן גירסאות מתונות יותר של שתי המחלות והן גובות מחיר אשר עשוי להתבטא באבחנת הפרעה דיסתימית, שהיא שכיחה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים.
הפרעות אלו מבטאות צורה חמורה פחות של דיכאון. הן גורמות לדכדוך כרוני לטווח הארוך, המתבטא במצבי רוח נמוכים, וכהות נפשית הפולשת לחיים כמעט מידי יום במשך שנתיים או יותר. המצב עשוי להתרחש לבד או לצד הפרעות פסיכיאטריות או הפרעות מצב רוח אחרות, והוא נגרם בדרך כלל בעקבות היסטוריה משפחתית של הפרעות במצב הרוח. ההפרעה נוטה להופיע מוקדם יותר מדיכאון, למרות שהיא עלולה להתחיל בכל עת מהילדות ועד לשלב מאוחר יותר בחיים.
שילוב גורמים יוצרים הפרעה זו, ועשויים לכלול גנטיקה; ליקויים בתפקוד מעגלים חשמליים במוח, הכרוכים בעיבוד רגשי; מתח כרוני או מחלה רפואית; בדידות; חוסר יכולת להתמודד ובעיות הסתגלות ללחצי חיים.
תסמיני הפרעות מצב רוח
בנוסף למצבי רוח נמוכים כרוניים, תסמינים נפוצים של הפרעה זו כוללים:
- תחושות חוסר תקווה או חוסר אונים
- בעיות שינה או ישנוניות בשעות היום
- תיאבון ירוד או אכילה מופרזת
- עייפות או אנרגיה נמוכה
- הערכה עצמית נמוכה
- קושי בריכוז או בקבלת החלטות.
למרות שחלק מהתסמינים עשויים לחפוף, הם מתבטאים בעיקר בהפרעות משקל או בעיות שינה. יתכן שהתסמינים ימשכו למעלה משנתיים והמטופל יחווה תחושות עזות של פסימיות וחוסר יכולת לתפקד. ההפרעות גורמות לתנודות חמורות ויוצאות דופן במצב הרוח ובאנרגיה הנפשית, ומשפיעות על יכולת המטופל לבצע משימות רגילות בבית, בלימודים או בעבודה.
האבחנה בקרב מבוגרים כרוכה בהיסטוריה של שנתיים לפחות בהן סבל המטופל ממצב רוח מדוכא במשך רוב שעות היום, ברוב ימות השבוע, לצד נוכחות של לפחות שניים מהתסמינים.
טיפול בהפרעות מצב רוח
מצב מתמיד של דכדוך אינו מאפשר חיים רגילים, ולכן יש לקבל טיפול. בנוסף, ההפרעות עלולות להגביר את הסיכון למחלות פיסיות. אם המצב אינו מטופל כראוי, ההפרעות מתפתחות לדיכאון חמור יותר, והסיכון לביצוע ניסיון התאבדות עלול לגבור.
תרופות נוגדות דיכאון
נוגדי דיכאון כגון מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין או תרופות טריציקליות, משמשות לעיתים קרובות לטיפול בהפרעות מצב רוח. היות והטיפול ניתן לתקופה ארוכה, חשוב לקחת בחשבון כי יתכן שיהיה צורך להחליף את התרופות אחת לתקופה, ולהבין את תופעות הלוואי שלהן.
יתכן שיהיה צורך לנסות מספר תרופות עד למציאת התרופה שעובדת באופן הטוב ביותר. השפעת הטיפול התרופתי מתחילה להיות מורגשת לאחר מספר שבועות. יש לצרוך את התרופות כל עוד הרופא מורה על כך, ולדון עימו בנוגע לתופעות הלוואי. אין להפסיק פתאום את הטיפול.
סוגי טיפול בדיבור
כגון טיפול קוגנטיבי התנהגותי (CBT), פסיכותרפיה או טיפול בין אישי (IPT), ידועים כצורות יעילות לטיפול נפשי בהפרעות מצב רוח. טיפול קוגנטיבי התנהגותי הוא טיפול מובנה אשר נמשך על פני תקופת זמן מסוימת, כרוך בהכרה וארגון מחדש של המחשבות, ומסייע לשינוי החשיבה המעוותת.
טיפול בין אישי נחשב אף הוא לטיפול מובנה מוגבל בזמן, המתמקד בטיפול בבעיות שוטפות ופתרון קונפליקטים בינאישיים. פסיכותרפיה חוקרת דפוסים שאינם בריאים או שאינם מספקים המתבטאים בהתנהגות ומניעים להם המטופל אינו מודע, שעלולים להוביל לתחושות דיכאון ונקודת מבט שלילית על החיים.
פסיכותרפיה נחשבת בדרך כלל לטיפול עיקרי בהפרעות מצב רוח, ולא קיימת תרופה רשמית שאושרה על ידי ה-FDA לטיפול במצב. יחד עם זאת, אם טיפול פסיכולוגי לבדו אינו מועיל באופן מלא, הגישה הטיפולית מתחלקת לשני שלבים, ועל מנת שישפיע לטווח הארוך הוא כולל תרופות נוגדות דיכאון, בנוסף לפסיכותרפיה. מספר מחקרים מראים כי טיפול תרופתי בשילוב עם טיפול פסיכולוגי מועיל לטיפול בהפרעות אלו, והשילוב של השניים עובד באופן היעיל ביותר.
שינויים באורח החיים – חלק מהמחקרים מוכיחים כי פעילות אירובית מסייעת להפרעות במצב הרוח. טיפול זה יעיל יותר כאשר הוא מבוצע כארבע עד שש פעמים בשבוע. אך גם מעט פעילות גופנית נחשבת בדרך כלל לטובה יותר מאשר שום פעילות גופנית. שינויים אחרים באורח החיים עשויים אף הם לסייע, וכוללים תמיכה חברתית ומציאת עיסוק מעניין.
קראו עוד:
טיפול פסיכיאטרי למאניה דפרסיה בבני נוער
