כאשר מתרחש אירוע כלשהו שיש בו סכנה או נפגעים, פעמים רבות אנחנו שומעים על סוג נוסף של נפגעים, מלבד הפגיעות הפיזיות. שומעים על "נפגעי החרדה" שמגיעים לבתי החולים מיד לאחר האירוע, או אפילו מספר שעות או ימים אחריו.
אם נחזור אחורה בזמן, לתקופות של פיגועים, לא נמצא את אותם דיווחים על נפגעי חרדה. היום, כשמדווחים למשל על נפילות של טילים בישובי הצפון או הדרום, הדיווח על נפגעי החרדה תמיד מגיע. אבל בעצם, מה זה?
מי הם נפגעי החרדה?
נפגעי חרדה הם אנשים שהיו בתוך אירוע טראומטי, או סמוך אליו, והם מגיבים באופן נפשי ופיזי לאותו אירוע. אירועי טראומטי הוא אירוע בו האדם חווה את עצמו או מישהו קרוב אליו כנמצאים בסכנה ממשית לשלמות הגוף, הנפש או החיים.
התחושה המיידית שעולה אצל כולנו כשאנחנו נחשפים לאירוע מאיים או מסכן חיים היא תחושה של פחד ובהלה. הגוף מגיב באופן מיידי לתחושות הללו (באמצעות מערכת שנקראת fight or flight, המערכת הסימפטטית במערכת העצבים המרכזית).
הגוף מתכונן להתמודד עם האיום על ידי העלאת קצב הלב ולחץ הדם, הזעת יתר, רעד (על מנת לחמם את השרירים ולהכינם לפעילות), והפסקת פעילות של מערכות לא נחוצות (כמו מערכת העיכול, מה שעלול לגרום להקאה, ומערכת השתן, מה שעלול לגרום לדליפת שתן).
לעיתים התגובה יכולה להיות דווקא הפוכה- האדם קופא במקומו ולא מסוגל לנוע או לתפקד, לעיתים אפילו מתעלף. חווית הפחד וחוסר האונים מובילים לסערה רגשית, ויכולים להתבטא בצעקות, בבכי, בהשתוללות ואובדן עשתונות וכדומה.
כל התגובות הללו הן תגובות נורמאליות ונפוצות בזמן האירוע. אך בדרך כלל, כאשר הסכנה חולפת, המערכות הגופניות והרגשיות חוזרות לאיטן לתפקוד ברמה נורמאלית. למרות שתחושת הפחד והחוויה הלא נעימה יכולות להשאר אצל האדם לאורך שעות ואפילו ימים או שבועות, הם בדרך כלל ברמה הולכת ופוחתת, ולא פוגעות ביכולתו של הפרט לתפקד.
אך ישנם מקרים, בהם התגובה בזמן האירוע אינה חולפת או נחלשת כשהאירוע מסתיים, ונשארת בשיאה. אלה הם האנשים המפונים בדרך כלל לבתי החולים כנפגעי חרדה. האימה ותחושת חוסר האונים נותרים למרות שהאירוע הסתיים, התגובות הגופניות לא נרגעות, והאדם לא מסוגל לחזור לשגרה שלו בכלל.
גורמי סיכון
כמו שלא כל מי שנחשף לאירוע טראומטי מפתח הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), הרי שגם לא כל מי שנחשף לאירוע כזה מפתח תגובה של נפגע חרדה (יש לציין, כי גם מי שלא הוגדר מיד לאחר האירוע כנפגע חרדה, עלול לפתח עם הזמן תגובה פוסט טרואמטית). לא ברור מהי הסיבה לכך, אך יתכן שמדובר בנטייה מוקדמת לתגובות דחק, גנטיקה, היסטוריה אישית, הצטברות של חוויות טראומטיות מעבר לסף היכולת של האדם וכדומה.
דרכי טיפול
הטיפול בנפגעי חרדה, כפי שלמדו בארץ בשנים האחרונות, חיוני ביותר על מנת להחזיר לאנשים את יכולת ההתמודדות שלהם, ולמנוע ככל הניתן הפרעות מתמשכות ומשמעותיות יותר כמו PTSD. כאשר מתרחש אירוע כלשהו (פיגוע, נפילת טילים, תאונה רבת משתתפים וכדומה), יחד עם הצוותים הרפואיים מגיעים גם צוותים של פסיכולוגים ו/או עו"סים שתפקידם לאתר את נפגעי החרדה ולהפנותם לטיפול.
ההתערבויות הבסיסיות בקרב נפגעי חרדה הן די פשוטות כאשר מודעים לצורך בהן. נפגעי חרדה זקוקים לתמיכה צמודה ככל האפשר. הם זקוקים לאנשים איתם הם יכולים לדבר על מה שקרה, או רק לשתוק ולהרגיש מוגנים. קרובי משפחה הם הדמויות המשמעותיות ביותר ברגעים אלה, אך גם אנשי מקצוע זמינים ואמפתיים עשויים לעזור.
לעיתים בשלבים הראשונים שלאחר האירוע, נעשה שימוש גם בטיפול תרופתי נקודתי (תרופות הרגעה), על מנת להרגיע את המערכות ולאפשר התאוששות. יחד עם זאת, מומלץ דווקא לאפשר ולדחוף את האדם לחזרה מהירה ככל האפשר לשגרה ולתפקוד. כמו כן, כדאי לחזור למקום האירוע (או מקומות דומים), כדי לא לאפשר יצירה של דפוס המנעותי, שהוא אחד הגורמים שעוזרים להתפתחות PTSD.
