מזוכיזם

המילה מזוכיזם נושאת עימה דימויי שוטים ושלשלאות מתכת או גוף חבול. אך מאמר זה מתמקד בהיבט הרוחני של המזוכיזם. אמנם כאב פיזי עשוי להיות מרכיב של מזוכיזם, אך מהותו אינה טמונה בסבל הפיזי עצמו, אלא ברצון להשמדה עצמית, וליתר דיוק, בקליטת העצמי לתוך האחר.

הכניעה המזוכיסטית היא ניסיון להימלט מבדידות באמצעות הצבת אדם אחר כבעל המשמעות היחידה והמוחלטת, לפחות ברגע בו מתרחשת הכניעה. בכך מהווה המזוכיזם עיוות חברתי מוזר של האדם והצורך שלו במשמעות.

חוסר יכולת לשאת את הבדידות והכחשת הנפרדות מתבטאים באופן פרדוכסלי בהשמדה עצמית. “אני לא כלום, ולכן שום דבר אינו יכול לפגוע בי”. סכסוך פנימי זה גורם לאדם למסור את עצמו למרותו המוחלטת של אדם אחר.

הגורמים למזוכיזם

במקרים מסוימים, מזוכיזם הוא ביטוי לאכזבה וכישלון. מזוכיסטים מבקשים לחוות את הכאב כדרך לשכוח את תסכוליהם. אחרים עושים זאת בכל פעם בה הם מרחמים על עצמם. הם משתמשים במזוכיזם כאמצעי בריחה, וכדרך להגשים את הפנטזיה שלהם להפוך לאנשים חדשים, שונים, “מעניינים” יותר ובעיקר בעלי משמעות.

מומחים מאמינים כי מזוכיזם נובע מבעיות שהתפתחו בגיל הילדות וההתבגרות. ישנם גם סימנים כי הסיבה למזוכיזם קשורה באופן הדוק לבעיות בדימוי עצמי כאשר לאדם חסר כוח רצון משל עצמו והוא מעדיף להעביר את השליטה לאחרים, מה שמוביל אותו לתפקיד הכנוע. הדבר החשוב ביותר הוא לנקוט בפעולה ולקבל טיפול כאשר התסמינים מתחילים להופיע.

התסמינים של מזוכיזם

אם הרצון בכאב, השפלה או סבל נמשך חודשים רבים והוא משפיע לרעה על חיי האדם, זה עלול להיות סימן למזוכיזם והתופעה עלולה להתפתח להפרעה רצינית. אנשים מסוימים זקוקים לנוכחות אדם דומיננטי בחייהם, אשר ינהל את כאבם. אמנם התנהגויות מסוג זה בדרך כלל מתנהלות מאחורי דלתיים סגורות בלבד, אך קיימים סימנים פסיכולוגיים אחרים שעשויים להצביע על התופעה, כולל בעיות חברתיות ובעיות במערכות יחסים.

חלק מהתסמינים הם:

• הנאה מכאב או השפלה, פיזי או פסיכולוגי
• גרימה עצמית לכאב
• חיפוש אחר אנשים שיגרמו לאדם כאב נפשי או פיזי
• מצוקה ובדידות
• הערכה עצמית ירודה
• בעיות חברתיות ובעיות במערכות יחסים.

אבחון למזוכיזם

הקריטריונים לאבחון מזוכיזם הם גילוי דחפים או התנהגויות הקשורות למעשים אמיתיים אשר בהם האדם עם ההפרעה מקבל סבל נפשי או פיזי באופן של כאב והשפלה.

ניתן לאבחן אדם הסובל ממזוכיזם כאשר פעילותו נמשכת על פני תקופה של חצי שנה לפחות, והוא חווה פנטזיות חוזרות ונשנות אודות התנהגויות הקשורות לפעילויות אמיתיות הכרוכות בהשפלה, הכאות, קשירה או דרך אחרת של סבל נפשי או פיזי.

האבחון מתבצע כאשר התנהגות זו גורמת למצוקה משמעותית מבחינה קלינית או פגיעה בתחומי חיים חברתיים כגון יחסים חברתיים, תעסוקתיים, משפחתיים או סוג של פגיעה אחרת בתפקוד כתוצאה מהעיסוק במזוכיזם.

ככלל, אדם הטוען שהוא חווה ריגוש והתרוממות רוח כתוצאה מהתעללות פיזית או נפשית, מאובחן כמזוכיסט.

הטיפול במזוכיזם

שיטת הטיפול במזוכיזם משתנה מאדם לאדם, אך הגישה העיקרית היא טיפול פסיכולוגי אשר יסייע לאדם להימנע מפיתוח של הפרעה הרסנית. יתכן שהתהליך יהיה ממושך, אך תחילת העבודה היא הצעד החשוב ביותר. הטיפול כרוך בארגון מחדש של הכישורים וההערכה העצמית, תוך ניתובם לשיפור מבחינה אישית וחברתית, והגברת הערך העצמי והמודעות העצמית.

במקרים בהם ההתנהגות המזוכיסטית כרוכה בפעילויות קשות ומסוכנות, יש צורך להיוועץ בפסיכיאטר ולשקול טיפול תרופתי.

ההיבט הדמוגרפי

מזוכיזם אינו נחשב לתופעה נדירה או יוצאת דופן, וקיימים יותר אנשים אשר תופסים עצמם כמזוכיסטים מאשר סדיסטים.

מוות כתוצאה מפעילות מזוכיסטית הוא תופעה נדירה יחסית. הנתונים מצביעים על כך שפחות משני מיליון אנשים בעולם מתו כתוצאה מפעילות זו. עולם הרפואה מזהיר ומתריע במיוחד מפני עיסוק בחניקה או ב”בראנדינג”, תופעה שבה הסדיסט מטביע חותמת באמצעות חריטה על גופו של המזוכיסט. אנשים חסרי רקע רפואי עלולים לגרום נזקים בלתי הפיכים לקרבנותיהם.

ראו גם:
פירומניה