פסיכוזה היא תסמין של מחלת נפש ולא מצב רפואי עצמאי. באופן כללי, מדובר על אובדן קשר עם המציאות, וקיימים שני סוגי הפרעות פסיכיאטריות המייצרים תסמינים פסיכוטיים: סכיזופרניה והפרעות מצב הרוח, כגון הפרעה דו קוטבית.
בהתקף פסיכוטי חווה המטופל התרחשויות שאינן אמיתיות, אך הוא מאמין כי הן מציאותיות לחלוטין. במילים אחרות, הוא מאבד קשר עם המציאות, וזה מתבטא בשתי צורות רחבות:
הזיה – שמיעה, ראייה או תחושת דברים שאינם קיימים.
אשליה – החזקה באמונות יוצאות דופן וחסרות אחיזה במציאות.
הגורמים להתקף פסיכוטי
פסיכוזה קשורה באופן קלאסי עם הפרעות סכיזופרניה, ובעוד שהתקף פסיכוטי מבטא תסמינים אחרים, סכיזופרניה מוגדרת גם כביטוי של תסמינים פסיכוטיים.
המצבים הרפואיים הנפשיים הגורמים להתקף פסיכוטי, כוללים:
- סכיזופרניה
- הפרעה סכיזואפקטיבית
- הפרעות הזויות
- הפרעות פסיכוטיות חריפות וחולפות
- הפרעה דו קוטבית
- הפרעת דיכאון עם מאפיינים פסיכוטיים
- פסיכוזה לאחר לידה, צורה חמורה של דיכאון לאחר לידה
- פסיכוזה הנגרמת כתוצאה מצריכת סמים ואלכוהול
- מספר הפרעות אישיות.
אלו נחשבים לגורמים העיקריים להתקף פסיכוטי, אך התופעה עלולה להיות אף משנית להפרעות ומחלות אחרות, וביניהן:
- גידול או ציסטה במוח
- דמנציה, מחלת אלצהיימר
- מחלה נוירולוגית, כגון מחלת פרקינסון ומחלת הנטינגטון
- זיהום HIV וזיהומים אחרים המשפיעים על המוח
- סוגים מסוימים של אפילפסיה
- שבץ מוחי.
תסמיני וסימני התקף פסיכוטי
תסמיני ההתקף משתנים מאדם לאדם, בהתאם לחומרת המחלה הנפשית או הגורם הבסיסי. סימני ההיכר הקלאסיים של פסיכוזה הם:
הזיות – שמיעה, ראייה או תחושת דברים שאינם קיימים, תפיסה חושית או נפשית שאינה מבוססת על גירויים חיצוניים.
מחשבות שווא – אמונות שווא, המבוססות בעיקר על פחד או חשד מפני דברים שאינם אמיתיים.
מחשבה שאינה מאורגנת – המתבטאת בדיבור או בהתנהגות. קפיצה בין נושאים שאינם קשורים זה לזה, ומציאת הקשרים מוזרים בין המחשבות.
קטטוניה – מצב של חוסר תגובה.
הכתרה עצמית – אשליה פסיכוטית של פאר, הנעוצה באמונה בלתי אפשרית ושאינה מבוססת על המציאות, אך בלתי ניתנת לערעור על ידי המטופל, המאמין כי הוא מלך או שליט של מדינה.
בהתאם לגורם, ההתקף פסיכוטי עשוי להתפרץ במהירות או באיטיות. למרות שהתסמינים נוטים להתחיל באיטיות ובמתינות, בחלק מהמקרים הם הופכים להפרעה מלאה. התסמינים הראשוניים המתונים יותר של התקף פסיכוטי עשוים לכלול תחושות חשדנות; תפיסות מעוותות; תחושות דיכאון וניסיונות התאבדות; חשיבה אובססיבית; ובעיות שינה.
אבחון, בדיקות ואבחון מוקדם
אבחון מוקדם של פסיכוזה משפר לטווח הארוך את ביטויי המחלה ומונע התקפים פסיכוטיים, אך הוא לא תמיד אפשרי. הצורות המתונות של התקף פסיכוטי, אשר עלולות להוביל לסכיזופרניה מלאה, עלולות להתפרש על פני מספר שנים לפני שהן זוכות לתשומת לב רפואית מלאה.
על מנת להגביר את הסיכוי לגילוי מוקדם, פסיכיאטרים ממליצים לשקול בזהירות אפשרות של התקף פסיכוטי המתבטא אצל אדם צעיר, וכולל נסיגה מבחינה חברתית; התדרדרות בלימודים או בעבודה; ומצוקה או סערה נפשית ללא יכולת להסביר את מקורה. לא קיימת בדיקה ביולוגית להתקף פסיכוטי, ובדיקות מעבדה מבוצעות על מנת לשלול בעיות רפואיות אחרות המספקות הסבר חלופי.
שאלות למטופל ולבני משפחתו
האבחנה מבוצעת בעיקר על ידי בדיקה והיסטוריה קלינית. הרופא בודק את המטופל ושואל אותו אודות תסמיני ההתקפים אותם הוא חווה, חוויותיו, מחשבותיו ופעולותיו היומיומיות. הוא שואל גם לגבי היסטוריה של מצבים פסיכיאטרים במשפחה.
כאשר ההתקף מתבטא בהזיות או התפרצות פתאומית של מצב מבולבל, יש לשקול מצבים רפואיים אחרים, כולל אפילפסיה ומספר הסברים רפואיים אחרים, אשר בחלקם ניתן לטפל. הרופא בודק אף היסטוריה של שימוש בסמים, חוקיים ושאינם חוקיים, וצריכת רעלים.
בדרך כלל מבוצעת בדיקת שתן לאבחון המצב. אבחנה של התקף פסיכוטי צריכה לכלול תסמינים פסיכוטיים מהם סובל המטופל במשך חודש אחד או יותר, תוך התחשבות בידע הקליני של סכיזופרניה.
סריקות מוח
בדיקות אלו עשויות להתבצע בשלבים המוקדמים של הטיפול הרפואי, על מנת לשלול מצבים אחרים.
בדיקת (EEG (electroencephalography – בדיקה המקליטה פעילות חשמלית במוח, מסייעת לזיהוי הזיות המתבטאות במצב בלבול נפשי חמור, פגיעת ראש או אפילפסיה כגורמים אפשריים להתקף פסיכוטי.
בדיקת CT – בדיקת רנטגן בצילום טומוגרפיה, או סריקת MRI, הדמיית תהודה מגנטית. בדיקות המתבצעות אם קיים חשד להתקף פסיכוטי אשר נובע מבעיה נוירולוגית. בדיקות אלו הן מדויקות ומאשרות אבחנה של סכיזופרניה.
טיפול ומניעה באמצעות תרופות אנטי פסיכוטיות
טיפול תרופתי באמצעות תרופות אנטי פסיכוטיות הוא עמוד התווך לטיפול באנשים הסובלים מהתקפים פסיכוטיים. התרופות יעילות בהפחתת התסמינים, אך אינן מטפלות בעצמן או מרפאות את הגורם הבסיסי. אם ההתקף נובע בשל הפרעה דוגמת סכיזופרניה או הפרעה דו קוטבית, הטיפול עשוי להיות שונה, ולהתמקד בטיפול בגורם המצב הרפואי שאינו פסיכיאטרי, כגון פציעת ראש.
מינוני התרופות משתנים בהתאם לחומרת התסמינים, ויש למצוא את המינון המינימאלי היעיל לכל מטופל. נשים בהריון, נשים מיניקות או נשים המתכננות להיכנס להריון מקבלות מינונים נמוכים ביותר של תרופות או שהרופאים מוצאים עבורן חלופות תרופתיות אחרות.
כיום זמינות תרופות אנטי פסיכוטיות חדשות יותר, המכונות דור שני, וכוללות קלוזאפין, אשר משמשות, תחת פיקוח מיוחד, לטיפול בהתקפים, והן ניתנות רק אם לא היתה כל תגובה למינון ומשך זמן השימוש בתרופות נאותו אחרות.
