ליתיום היא המתכת הקלה ביותר והוא משמש כסוג של תרופה פסיכיאטרית שניתנת בעיקר לצורך טיפול בהפרעה של דיכאון דו-קוטבי.
מהי הפרעה דו קוטבית?
בהפרעה דו קוטבית, בניגוד לדיכאון קשה, יש לפחות אירוע מאני בודד. כל ארוע שמתרחש יסווג כדיכאון, כאירוע מאניה או כאירוע מאניה על פי תסמיניו. הסיווג כאירוע מעורב, כלומר אירוע של מאניה ודיכאון ביחד, יכול לכלול תסמינים שהם מעורבים זה בזה או שמתחלפים ביניהם, אולם השכיחות של אירועים כאלה היא נמוכה.
בשני שלישים מהמקרים יופיע אירוע המאניה לפני הדיכאון או מיד אחריו ואילו בחלק מועט מהמקרים יופיע בין שלב הדיכאון והמאניה שלב של תפקוד תקין באופן יחסי.
תסמיני ההפרעה הדו-קוטבית הם לרוב קיצונים וגורמים לפגיעה רצינית בתפקוד היומיומי. במצב של מאניה האדם נמצא במצב רוח מרומם ונוטה לאבד את עשתונותיו באופן תכוף ולחוות פרצי אלימות, במיוחד כאשר הוא חש שהסביבה לא משתפת עימו פעולה. מצב זה צריך להימשך לפחות שבוע על מנת שתינתן האבחנה של הפרעה דו-קוטבית.
כמו-כן צריכים להופיע בפרק זמן זה לפחות שלושה מהתסמינים הבאים: עלייה בפעילות מכוונת למטרה, חוסר מנוחה, מחשבות רבות יותר ויצירתיות יותר, נטייה להסחות דעת וצורך פחות באופן משמעותי של שינה, תחושת גדלות ועכבות מתרופפות (מתאפיין בהרפתקנות יתר).
השימוש בליתיום לטיפול בהפרעה דו קוטבית
בשלב הראשוני, נעשה שימוש בליתיום בשילוב עם תרופות אנטי-פסיכוטיות אחרות כיוון שיכול להידרש אפילו חודש על מנת שתהיה לתרופה השפעה.
לעיתים נעשה שימוש בליתיום כדי להגביר את ההשפעה של תרופות סטנדרטיות בהן משתמשים לטיפול בדיכאון רגיל. כיום נוטים להשתמש בליתיום גם במקרים של דיכאון וגם בשלב של המאניה שקשור בהפרעה הדו-קוטבית. הטיפול בליתיום נמצא יעיל בטיפול במחזוריות של תנודות המאניה והדיכאון שבהפרעת דיכאון דו-קוטבי ומטופלים מקבלים בדרך כלל את התרופה למשך תקופות זמן ארוכות.
במחקר שנערך נמצא כי השימוש בליתיום היה יעיל בטיפול בכ-65% מהמטופלים שהיו להם התקפים דו-קוטביים. מחקר נוסף שנעשה לעומת זאת מצא שרק ל-33% מהמטופלים לא היו אירועים חוזרים של דיכאון במהלך שנתיים של מעקב. ייתכן שהסיבה לשוני בין הממצאים הוא שבמחקר השני בדקו מטופלים עם תסמינים קשים יותר.
בעבר טיפול באמצעות ליתיום נחשב ללא מתאים עבור ילדים. עם זאת מחקרים עדכניים הראו שליתיום יכולה לשמש כתרופה יעילה בטיפול בדיכאון חד קוטבי בקרב ילדים בני שמונה ומעלה.
כיצד פועל ליתיום?
אחת ההשערות להשפעה הטיפולית של ליתיום היא שמכיוון שמדובר במלח מינרלי, הוא משפיע על מאזן האלקטרוליטים המשנה את איכות ההעברה העצבית המתקיימת במוח.
תופעות לוואי של ליתיום
טיפול בליתיום חייב להתבצע במינון הנכון וזאת משתי סיבות:
- במינון גבוה מדי עלול הליתיום להיות רעיל ולגרום לתופעות לוואי קיצוניות שיכולות אפילו להסתיים במוות.
- במינון נמוך מדי ההשפעה הטיפולית של ליתיום תהיה זניחה.
מכאן שחשוב לנטר באופן מדויק את כמויות הליתיום הניתנות למטופלים ולכל אדם יש טווח צר יחסית שבו התרופה היא יעילה.
תופעת הלוואי הנפוצה ביותר של ליתיום היא תחושה של ערפול מחשבתי או בלבול ובעיות בקואורדינציה המוטורית. תופעות לוואי אחרות כמו בחילה או כאבי ראש יכולות להיות מטופלות באמצעות שתיית מים.
שימוש בליתיום בדרך כלל מביא לעלייה של 1-2 ק"ג במשקל. כמו כן, שימוש בליתיום בזמן הריון יכול לגרום לפגמים בתינוק הנולד.
תופעות לוואי אלה בשילוב העובדה שרבים מהמטופלים הדו קוטביים אוהבים מאוד את השלבים המאניים של מחלתם (שלבים בהם המטופלים חווים פרץ של רגשות, תחושת אופוריה ויצירתיות רבה), גורמת לכך שרבים מהם מתקשים להסכים ליטול את התרופה.
לכן, לעיתים נדרש מבחינתם להגיע למצב קיצוני ואף מסוכן על מנת שיסכימו ליטול את התרופה, כי אחרת הם עלולים לחוש שעדיף להם להישאר עם תסמיני ההפרעה הדו קטבית כמו שהם, על מנת להינות מהשלב של המאניה.
