אנשים רבים זוכרים את הזמנים בהם, כילדים, הם רצו לאכול רק את המאכלים האהובים עליהם, כגון כריכי ממרח שוקולד, נקניקיות ופיצה. יחד עם זאת, רוב האנשים המבוגרים אינם נתקלים בבעיות חמורות הקשורות לבררנות באוכל, ובסופו של דבר גדלים להיות אנשים שאוכלים כמעט הכול. בררנות קיצונית באוכל, עלולה להעיד על מצב של הפרעת אכילה סלקטיבית, מצב ייחודי אשר מלווה בקבוצת תסמינים, מכשולים ובעיות.
הפרעת אכילה סלקטיבית היא סוג של הפרעת אכילה אשר כרוכה בבררנות קיצונית כשזה מגיע לאוכל. הפרעה מסוימת זו עשויה להתעורר בכל גיל. אנשים הסובלים הפרעה זו מסגלים הרגלי אכילה נוקשים לפיהם הם אוכלים מזונות ספציפיים מאוד. לעיתים קרובות, הם חשים חוסר נוחות פיזית כשהם מנסים לאכול מזונות שאינם מוכרים או שגרתיים.
מאפייני ההפרעה ותסמיניה
אדם הסובל מהפרעת אכילה סלקטיבית, סובל מבעיות ואתגרים רבים, הכוללים:
חרדה חברתית – אחד התסמינים הנפוצים ביותר בקרב אנשים עם הפרעת אכילה סלקטיבית הוא חרדה גבוהה הקשורה לאכילה במצבים חברתיים. לדוגמה, אדם עשוי להימנע ממפגש חברתי לארוחת צהריים, פגישה עסקית במסעדה או הזמנה לארוחת ערב, בשל מגבלותיו לגבי המזונות אותם הוא אוכל. המצב עלול לגרום לניכור מאחרים, בעיות במקום העבודה ובעיות חרדה מתמשכות.
תזונה לקויה – אנשים עם הפרעת אכילה סלקטיבית נוטים לכלול מספר מצומצם של מזונות בתזונתם, ולעיתים קרובות סובלים מחוסרים תזונתיים. המזונות הנפוצים ביותר אותם אנשים עם הפרעה זו אוכלים הם פסטה, פיצה עם גבינה, צ'יפס ושניצל. מזונות אלו, כאשר אינם נצרכים במתינות לצד מזונות בריאים אחרים דוגמת פירות, ירקות ובשרים, מזיקים לבריאות.
ליקויים התפתחותיים – ילדים הסובלים מהפרעת אכילה סלקטיבית, עשויים שלא להתפתח כראוי מבחינה פיזית, כאשר אינם צורכים הרכבים בריאים ומגוונים בתזונתם.
איך מאבחנים הפרעת אכילה סלקטיבית?
לא קיימים קריטריונים רשמיים לאבחון הפרעת אכילה סלקטיבית. באופן כללי, ילד עד גיל שש אשר סובל מההפרעה אך אינו סובל ממצב נפשי או בריאותי אחר, עומד בקריטריונים לאבחון ההפרעה. מבוגרים אשר בוחרים את מזונותיהם באופן סלקטיבי, או חווים חרדה כאשר הם מנסים מאכלים חדשים, עומדים אף הם בקריטריונים לאבחון ההפרעה.
אפשרויות טיפול
אנשים שאובחנו עם הפרעת אכילה סלקטיבית, מקבלים סוגים שונים של טיפול למצבם. אפשרויות הטיפול עשויות לכלול:
ייעוץ – חלק חשוב בטיפול באדם עם הפרעת אכילה סלקטיבית הוא למידה על מצבו, גופו וכיצד התנהגותו או ההיסטוריה האישית השפיעו על הרגלי האכילה שלו.
אימון – ניתן לאמן אנשים עם הפרעת אכילה סלקטיבית לנסות מאכלים חדשים במגוון רחב של מצבים, כולל בחדרי טיפולים ובמסעדות.
כישורי התמודדות – טיפול זה יעיל לאנשים עם ההפרעה, ומלמד אותם מיומנויות וטכניקות מסוימות להתמודד עם החרדה והפחד ממזונות מסוימים.
טיפול רפואי – מומלץ לקבל הערכות רפואיות ותזונתיות על מנת לטפל בבעיות הבריאותיות הנובעות מההפרעה.
טיפול משפחתי – מספר אנשי מקצוע רפואיים ממליצים אף על תכניות טיפול משפחתי לאנשים עם ההפרעה. הטיפול מעודד את המשפחה לקחת חלק במספר היבטים הקשורים לטיפול, ומספק להם אבני דרך ללמידה כיצד לתמוך בבן משפחתם באופן הטוב ביותר.
מניעה
תכניות למניעת הפרעת אכילה סלקטיבית ממוקדות בגישתן ונועדו למקסם אבחון מוקדם והענקת טיפול לסובלים מההפרעה, על מנת למנוע סיכון גבוה לפתח הפרעת אכילה רצינית יותר.
מטרות תכניות המניעה עשויות לכלול:
- למידת הדרכים הבריאות לשמירה על משקל בריא.
- אימוץ גישות בריאות ומאוזנות לדימוי גוף, אכילה ומשקל.
- הקניית כלים ללימוד ההשפעות הפיסיות והפסיכולוגיות הבלתי מועילות הכרוכות בהפרעת אכילה סלקטיבית וההשלכות הבריאותיות הכרוכות בהגבלה תזונתית קיצונית.
- אספקת מידע פסיכולוגי אודות חשיבות שמירה על תזונה מאוזנת ופעילות גופנית.
