דמנציה (שבעברית נקרא "שיטיון") מתאפיינת בירידה ברמת התפקוד הקוגניטיבי, שלרוב מתרחשת בתקופת הזקנה עקב סדרה של מחלות שהשכיחה בהן היא מחלת האלצהיימר.
בראשית המחלה האדם עודנו קשוב לאירועים שסביבו. התפקוד של הזיכרון האפיזודי (זיכרון של אירועים) נפגע לרוב בשלבים המוקדמים של מחלה. לעומתו הזיכרון הסמנטי הקשור לרכישה של שפה ושל מושגים לא בהכרח נפגע עקב המחלה.
שכחיות הדמנציה בקרב אוכלוסייה בגיל 65 ומעלה היא 5% ואילו מעל גיל 85 השכיחות היא 20%-40%.
תסמינים לדמנציה
תסמיני הדמנציה כוללים:
- בעיות זיכרון
- אובדן קשב
- בעיות הקשורות בהבנה של דברים (הבנת הנקרא והנשמע)
- תנודתיות במצבי הרוח
- ליקויים ברכישת ידע חדש
- ליקוי בחשיבה המופשטת
- בעיות בשליטה מוטורית
- ליקוי בפיתרון של בעיות ובשיפוט
- פגם בשליטה הרגשית וחוסר רגישות מוסרית ואתית
ייתכן שתסמיני הדמנציה יחריפו לאורך הזמן ובחלק אחר של המקרים היא תישאר סטטית. בחלק מהמקרים יכול להיות אף שיפור בתסמינים בעזרת טיפול.
גורמים לדמנציה
- תהליכי ניוון הפוקדים אנשים מבוגרים יותר
- שבץ מוחי
- מחלות זיהומיות (עגבת, דלקת קרום המוח או איידס)
- ליקויי תזונה
- פציעת ראש חמורה
- אנורקסיה
- שאיפה של חומרים מסוכנים
סוגים של דמנציה
דמנציה מסוג אלצהיימר
תהליכי ההזדקנות אינם פוסחים על המוח ואלצהיימר מהווה מצב שבו בגיל מבוגר הפרעות נפש מתלוות להתנוונות של המוח.
כארבעה מיליון אנשים החולים באלצהיימר חיים בארה"ב וככל שהגיל עולה, כך גובר הסיכון לחלות במחלה.
שלבי מחלת האלצהיימר
האופן בו מתפתחת המחלה משתנה מאדם לאדם. בדרך כלל השלב ההתחלתי כולל התרחקות של החולה מפעילויות שגרתיות בחייו כמו תחומי עניין חברתיים, יכולת ההסתגלות הנפשית פוחתת וכך גם היכולת לקבל רעיונות חדשים.
ההתעסקות בדברים הופכת להיות צרה יותר וילדותית יותר ומגיעה למצב בו העיסוק העיקרי הוא בתפקודי האכילה וההפרשות.
השלב הבא הוא תסמינים של זיכרון פגום, דיבור ריק מתוכן שבו ביטויים סתומים תופסים את מקומם של חלקי משפט שיש בהם משמעות, רגזנות ותקופות ממושכות של בלבול. דוגמא לכך היא אדם שאכל דג ולאחר סיום האוכל אין לו זיכרון שאכל דג והוא מכחיש זאת בתוקף.
הדפוס הסופי של התדרדרות המחלה הוא דומה בין חולי האלצהיימר עד כאב, והוא כולל התדרדרות עד לדרגה של צמח, שסופו במוות ממחלה כלשהי שאינה מאפשרת לתפקודים הגופניים המוגבלים שנותרו להתגונן בפניה.
הגורמים לדמנציה מסוג אלצהיימר
- התפשטות של אזורים במוח הכוללים חומר כהה שהם בחלקם פסולת של עצבים שנהרסו ונקראים רובדי זיקנה.
- הסתבכויות של ליפיות העצה (נימי חלבון) בתוך גוף תא העצב.
- הופעת חורים קטנים ברקמה הנירונית הנובעות מהתנוונות התאים.
- הרס של נירונים במיוחד באיזור ההיפוקמפוס ובאזור המוח הקדמי הבסיסי ואשר מעורבים בשחרור של אצטילכולין. ככל הנראה התדלדלות של הנוירוטרנסמיטור אצטילכולין עומדת בין היתר בבסיס התפתחות האלצהיימר.
סוג נפוץ פחות של מחלת האלצהיימר כולל פיתוח של גישה פרנואידית כלפי הסביבה, המלווה בתחושה שאנשים אחרים פועלים לרעתו של החולה וזוממים נגדו.
דמנציה של כלי הדם (ווסקולרית)
דמנציה זו נובעת כתוצאה מהצטברות אוטמים מוחיים, כלומר כלי דם במוח נאטמים ומסיבה זו פחות דם מגיע לרמות המוח. האזורים שנפגעים מתרככים ולרוב מתנוונים במשך הזמן בהשאירם רק חללים ריקים.
האובדן המצטבר של התאים בהפרעה זו מביא לדלדול של המוח ולפגמים בהתנהגות שדומים מאד לתמונה הקלינית הקיימת בהפרעת אלצהיימר, אולם מהלך ההתדרדרות חלק פחות ממהלך ההתדרדרות בדמנציה מסוג אלצהיימר וזאת בין היתר כתוצאה מהאופי המבודד של אירועי האוטם והתהליכים שהם מחוללים.
דמנציה של כלי הדם נפוצה פחות מדמנציה מסוג אלצהיימר ומהווה רק 10% מהמקרים של הסובלים מדמנציה.
מלבד סוגי דמנציות אלה יש צורות נוספות של דמנציה שמופיעים בגיל מוקדם, לדוגמא מחלת אלצהיימר המופיעה בגיל מוקדם, מחלת פיק ומחלת הנטינגטון.
טיפול בדמנציה
הטיפול תלוי בסיבה או במקור לדמנציה. בחלק קטן מאד מהמקרים יש אפשרות לטפל בדמנציה אם היא נובעת מחוסר של ויטמין B1 (תיאמין), חוסר בוויטמין B12, חוסר בוויטמין A, גידולים, הידרוצפלוס (מיימת ראש) או דיכאון. עם זאת, במרבית המקרים הטיפול איננו יעיל והוא משמש רק להאטת תסמיני המחלה.
