דיסתימיה היא אחת ההפרעות היותר נפוצות ופחות מוכרות בקבוצת הפרעות מצב הרוח. בדרך כלל כשאנשים מדברים על דיכאון, הם מתכוונים למה שנקרא בשפה המקצועית “דיכאון מג’ורי” או “דיכאון קליני”. זהו מצב של דיכאון קיצוני, אשר פוגע באופן ממשי בתפקוד היומיומי התעסוקתי, חברתי, ובינאישי של האדם. קשה לפספס אדם שנמצא במצב של דיכאון קליני, משום שהעצבות, הייאוש והסימפטומים הנוספים הם בולטים מאוד.
אך אותם סימפטומים נמשכים לאורך זמן רב – דיסתימיה מאובחנת לאחר שנתיים רצופות בהן הסימפטומים קיימים רב הזמן, ללא הפוגות ארוכות. במובן זה, ניתן להתייחס לדיסתימיה כאל הפרעה מתמשכת אך נסתרת, שמלווה את האדם כמו תכונת אופי, ופוגעת לאט ובשקט ביכולתו לתפקד ולהסתגל לעולם.
סימפטומים של דיסתימיה
- מצב רוח מדוכא במשך רוב היום, ברוב הימים, במשך שנתיים לפחות. חלק מהאנשים יוכלו לדווח על מצב רוחם השלילי, ואצל אחרים אנשים מבחוץ הם אלה שיבחינו בדפוס הדיכאוני. אצל ילדים, דיכאון יכול להתבטא גם בעצבנות וחוסר מנוחה.
- ירידה בתיאבון, או תיאבון יתר – חלק מהאנשים לא מרגישים צורך לאכול כשהם מדוכאים, ואילו אנשים אחרים דווקא אוכלים ללא הפסקה בניסיון לשפר את מצב הרוח.
- אינסומניה או היפרסומניה – כלומר, חוסר יכולת להירדם או לישון ברציפות, או נטייה לישון שעות רבות במשך היום.
- ירידה באנרגיה או תחושת תשישות.
- ערך עצמי נמוך – דיכאון מתבטא פעמים רבות בתחושות שליליות לגבי העצמי, ביקורת עצמית, ואפילו שנאה עצמית. מכיוון שדיסתימיה היא מצב מתמשך, לא תראה בהכרח ירידה בערך העצמי, אלא מעיין מצב קבוע של ערך עצמי נמוך.
- ירידה ביכולת הריכוז, וירידה ביכולת לקבלת החלטות – האדם הדיסתימי נוטה להיות מוסח בקלות, לא מצליח להתרכז לאורך זמן גם בדברים שמסבים לו הנאה או קורת רוח. הם מתקשים לשקול את האפשרויות וההשלכות של בחירותיהם, ומכיוון שהם מודעים לקושי, קשה להם לקבל החלטות. פעמים רבות הם מתאפיינים ב-non-decisions, כלומר החלטות שמתקבלות אוטומטית, כאשר לא מקבלים החלטה (אני לא מחליט אם ללכת למסיבה, עד שהמסיבה כבר נגמרה ואני עדיין בבית).
- תחושת חוסר תקווה – דיסתימים נמצאים בדיכאון כל כך הרבה זמן, שהם לא חשים שיש תקווה שאי פעם מצבם ישתנה.
טיפול בדיסתימיה
למרות שדיסתימיה נשמעת כמחלה פחות אינטנסיבית וגרועה מדיכאון מג’ורי, למעשה מדובר בהפרעה עקשנית יותר וקשה יותר לטיפול. בדיכאון מג’ורי, כל טיפול שמוביל לשיפור במצב הרוח ובסימפטומים האחרים, נחשב ליעיל ומשפר איכות חיים, גם אם אינו מחזיר את האדם לרמת תפקוד ומצב רוח שהייתה לו לפני שחלה בדיכאון.
הטיפול התרופתי המוצע בדיסתימיה הוא תרופות אנטי- דיכאוניות. התרופות הנמצאות היום בשימוש הנרחב ביותר הן תרופות מהדור החדש הנקראות SSRI. תרופות אלה גורמות למניעת הקליטה מחדש של נוירוטרנסמיטר סרטונין, שרמתו הנמוכה במוח ידועה כקשורה למצבי דיכאון. בדיסתימיה יש ערך רב לליווי הטיפול התרופתי בשיחות או טיפול פסיכותרפויטי.
דיכאון בעקבות פיטורין
