דיכאון לאחר לידה

לידה היא ברוב המקרים אירוע משמח. לאחר מאמצי הכניסה להריון, 9 חודשים של חוויות הריוניות, מגיע הרגע הגדול בו תינוק קטן וחדש הולך להצטרף למשפחה. בין אם הלידה הייתה קלה וחלקה, ובין אם הלידה הייתה קשה וכואבת, נשים רבות מדווחות על חוויה של אושר ושמחה אדירה כאשר התינוק מונח לראשונה בחיקן.

פחות נשים מדווחות על רגשות אחרים, אך מחקרים מראים שרגשות אלה נפוצים הרבה יותר ממה שמוכנים להודות. הרבה מאוד נשים לא מתחברות מיד לתינוק, לא מתאהבות בו ברגע הראשון, ואפילו שואלות את עצמן “בשביל מה הייתי צריכה את כל זה?”.

הרגשות האלה, הגם שאינם מדוברים, ואינם מקובלים חברתית כל כך, הם נורמאלים לחלוטין, ומכונים “בייבי בלוז”. המערכת ההורמונאלית של האישה נמצאת בשיא הפעילות, ולא על כולן ההורמונים משפיעים באותה מידה. ברוב המקרים, לאחר מספר ימים או שבועות בודדים, האושר מגיע, ההתאהבות בתינוק מתרחשת, ותקופה של אמהות מתחילה.

אך עדיין, יש מקרים שבהם כל זה לא קורה. לעיתים, תחושת התסכול, האכזבה, הקושי, הטראומה מהלידה והעצבות הכללית ממשיכים ללוות את האישה במשך תקופה ארוכה לאחר הלידה. תופעה זו מכונה בספרות המקצועית “דיכאון לאחר לידה”.

סימפטומים

דיכאון לאחר לידה הוא קודם כל דיכאון, ועונה על הסימפטומים הדרושים לאבחון של אפיזודה דיכאונית מג’ורית. דיכאון לאחר לידה מאובחן כאשר הסימפטומים הללו מופיעים בטווח של 4 שבועות לאחר לידה, וכאשר מדובר בסימפטומים שלא היו קיימים (לפחות לא בעוצמה מג’ורית) לפני הלידה.

סימפטומים של דיכאון כוללים בראש ובראשונה תחושה סובייקטיבית של עצבות או דיספוריה. נוסף על כך, דברים שבעבר עניינו את החולה אינם מעניינים אותה, ואינם משמחים אותה. היא מצמצמת למינימום את פעילויותיה, ולא מוצאת הנאה כמעט בכלום. בדיכאון שלאחר לידה יש לכך השפעה משמעותית על היכולת לטפל בתינוק, ובילדים גדולים אם ישנם.

גם אם האם מצליחה לתפקד ולטפל בתינוק, היא לא שואבת מכך הנאה, היא לא נהנית לראות את תינוקה גדל, והיא עושה את תפקידיה הטכניים כמי שכפאה שד. הדיכאון עשוי לפגוע בדפוסי השינה, כך שהאישה מרגישה צורך לישון כל הזמן, או שכלל אינה מצליחה להירדם.

כשמוסיפים על כך את היקיצות המרובות של תינוק שזה עתה נולד, ההשפעה היא אדירה. גם התיאבון משתנה, החל מחוסר תיאבון וכלה בהתקפי זלילה וניסיון לפצות על תחושת הדיספוריה באוכל. לשינויים באכילה יש השפעה משמעותית על היכולת להניק. נשים בדיכאון מתקשות להתרכז, לקבל החלטות ולתפקד באופן כללי. הן חשות חוסר תקווה, ולעיתים מלוות אותן מחשבות אובדניות, או מחשבות רצחניות כלפי תינוקן.

ישנן נשים שהדיכאון כה עז שהן אינן יכולות לתפקד, ומישהו אחר מוכרח לקחת אחריות על הטיפול בתינוק. במקרים אחרים, הטיפול בתינוק דווקא כן מעסיק את הנשים, למרות שכל דבר אחר אינו מסב להן הנאה. לעיתים העיסוק בתינוק מגיע לרמה אובססיבית וחרדתית, עד כדי רמה של דלוזיות או התקפי פאניקה.

הפרעה נוספת שמופיעה אצל נשים לאחר הלידה היא הפרעת חרדה אחרי לידה, שמתבטאת בחששות ופחדים שמתעוררים ביחס לתינוק הרך, לחיים הזוגיים והמשפחתיים של האם, להתמודדות עם חייה בעקבות השינוי ועוד.

טיפול בדיכאון לאחר לידה

כמו בכל מצב של דיכאון, חשוב מאוד לטפל בדיכאון על מנת לאפשר לאישה לחזור לתפקוד תקין וליהנות ממתנת היצירה. בדיכאון לאחר לידה מקבל הטיפול משנה תוקף בגלל חשיבות הבריאות של האם להתפתחות תקינה של התינוק.

יש לציין, שגם אם אין מדובר בהסבר בלעדי, לשינויים הורמונאליים של התקופה שלאחר הלידה יש חשיבות גדולה בהיווצרות דיכאון לאחר הלידה. לכן, בנוסף על טיפול פסיכותרפויטי שמטרתו לתת מקום לביטוי רגשות היולדת, שפעמים רבות לא מתקבלים בהבנה על ידי הסביבה, יש מקום לטיפול תרופתי.

הטיפול התרופתי ממוען לטיפול הן בסימפטומים של הדיכאון, והן בגורמים ההורמונאליים המוכרים הגורמים לו. הטיפול הפסיכיאטרי עשוי לכלול תרופות נוגדות דיכאון (בדרך כלל מקבוצת SSRI), תרופות נוגדות חרדה, ובמקרה של דיכאון עם מאפיינים פסיכוטיים (כמו דלוזיות), גם תרופות נוגדות פסיכוזה. במקביל, יש לערוך בדיקות וליטול תרופות לאיזון הורמונאלי, על פי המאפיינים של היולדת הספציפית.

ראו גם:
גם בגברים – על הגורמים והתסמינים של דיכאון אחרי לידה אצל גברים