מחקרים הראו שמרבית האוכלוסייה סובלת מפחדים לקראת ביקור אצל רופא השיניים. החוויה של טיפול שיניים לרוב אינה נעימה ואיננה אסתטית במיוחד ובמקרים קשים יותר כרוכה אף בכאבים. למען האמת, החוויה איננה נתפסת כתענוג אצל מרבית האנשים ורק מיעוט קטן מהאנשים רואה בביקור אצל רופא שיניים כחוויה חיובית.
חוויות שליליות אלה מתחילות עוד בילדות, בביקורים אצל רופא השיניים וממשיכות לשלבים מאוחרים יותר בחיים. רובנו מתגברים על אי הנוחות ומבקרים אחת לתקופה אצל רופא השיניים על מנת לוודא שמצב השיניים שלנו תקין. לעומת זאת, ישנם אנשים שמבחינתם ביקור אצל רופא השיניים הוא חוויה שלילית ובלתי רצויה והם מפתחים פחדים שאינם תמיד רציונליים מביקור אצל רופא השיניים. אנשים אלה סובלים מחרדה דנטלית, שמתאפיינת בפחדים מרופאי שיניים ומטיפולים הקשורים ברפואת שיניים.
שכיחות הפוביה הדנטלית היא 5%-10%. נשים סובלות מפוביה זו בשכיחות גבוהה בהשוואה לגברים.
הימנעות – הזנחה – פגיעה
אחת ההשלכות החמורות של פחד זה נקראת מעגל ההימנעות. ההימנעות מהליכה לרופא שיניים עקב תחושת הפחד הגדול שמקושרת אליו, מביאה להזנחה של השיניים עד כדי מצבים חמורים שבהם חייבים לבקר אצל רופא, רק שבשלב כזה של הזנחה הטיפול עשוי לעורר תחושות שליליות שכן לא מדובר בטיפול שגרתי. לכן, החוויה שמלכתחילה היא שלילית עלולה להפוך לשלילית אף יותר עקב הזנחה של הטיפול בשיניים.
מהם הגורמים לחרדה דנטלית?
מחקרים שנערכו במשך עשרות שנים בתחום העלו ארבע קטגוריות של גורמים שקודמים לפחד מרופאי שיניים:
- חוויות ישירות שהן שליליות או מכאיבות וקשורות להתנסות בטיפולי שיניים או מתקשרות לביקור אצל רופא שיניים. למשל, התחושה של מטופלים של כאב עקב קדיחה של סתימה בפיהם, התחושה שמישהו "קודח במוח שלנו" ושבעקבות זאת אנו חשים חסרי אונים, חוויה של דימום עשויה גם כן להיות מפחידה.
- התנסויות שליליות ששומעים עליהן מבני משפחה או מכרים.
- הכללה של חרדה ממצבים רפואיים שליליים – למשל אדם שעבר ניתוח בחלק בגוף שאינו קשר לרפואת שיניים, יכול להכליל את החוויות השליליות במצב זה לטיפול אצל רופא שיניים. הוא עלול לחשוב שכל טיפול רפואי שיעבור, בין היתר טיפול שיניים, תוצאותיו יהיו שליליות.
- מאפיינים אישיותיים של המטופל – למשל אדם חרדתי או אדם תגובתי מאד או רגיש לגירויים חיצוניים עשוי להיות בעל סיכוי רב יותר לפתח חרדה דנטלית בהשוואה לאדם רגוע יותר שאינו רגיש לגירויים סביבתיים.
מאפיין נוסף שמשפיע על רמת החרדה הדנטלית הוא המאפיינים האישיותיים של רופא השיניים או ההתנהגות שלו. לעיתים הרגעה מילולית יכולה לעשות פלאים להפחתת הפחד מטיפול שיניים ולכן יש חשיבות רבה לאופן בו רופא השיניים מטפל במטופלים שלו.
טיפול בחרדה דנטלית
טיפול בחרדה דנטלית כולל שילוב של שיטות טיפול תרופתיות והתנהגותיות.
טיפולים התנהגותיים בהם משתמשים רופאי השיניים כוללים חיזוקים חיוביים (לבוא אל המטופל בגישה חיובית, לתת לו מחמאות), שימוש בשפה שאיננה מרתיעה ולתת מידע על העומד להתרחש (מבחינת הפרוצדורה הרפואית) בשפה שהיא ידידותית ואינפורמטיבית. ניתן לשלב במתן המידע הדגמות והמחשות ברורות שיאפשרו למטופל להבין טוב יותר את מה שהוא עומד לעבור.
שיטות התנהגותיות נוספות שהן יותר ספציפיות כוללות טכניקות של הירגעות, כמו הסדרת נשימה או הרפיית השרירים. טכניקות ההירגעות מאפשרות לרופא להציג את הגורם המרתיע ובזכות ההקשר המרגיע האסוציאציה הופכת לפחות מרתיעה ולכן גם הגורם המרתיע שהוא הטיפול הדנטלי הופך בעצמו למרתיע פחות.
מאפיינים מסוימים של הסביבה הפיזית גם משחקים תפקיד חשוב בהפחתה של חרדה דנטלית. כך למשל לצורך שיפור הסביבה הפיזית ניתן לסלק ריחות שבאופן רגיל מקושרים לרופאי שיניים או לשים מוזיקה ברקע בזמן הטיפול.
במקרים שבהם לא ניתן לטפל בחרדה הדנטלית באמצעים אלו, ניתן לשלב טיפול פסיכולוגי, אשר יבחן את מקורות החרדה ויסייע בהתמודדות עם הפחדים והפוביות העולים ממנה.
