ואבן היא תרופה פסיכיאטרית, המשמשת בעיקר להרגעה, לטיפול בהפרעות חרדה ולטיפול בהפרעות שינה.
התרופה שייכת למשפחת הבנזודיאזפינים (כמו התרופה המוכרת יותר בשם ואליום). השם הגנרי של התרופה הוא אוקסאזפאם, והיא מוכרת גם בשמות אלפם, מדופם, סרקס, אופמוקס, זקספאם ועוד.
הואבן עלולה לגרום להתמכרות ויש ליטול אותה באופן מבוקר בהתאם להוראת הרופא המטפל ובמעקב על ידו. לתרופה תופעות לוואי נוספות שחשוב להכירן, ותוכלו לקרוא עליהן בהמשך המאמר.
מתי משתמשים בואבן?
ואבן משמשת בעיקר לטיפול בהפרעות חרדה. היא תרופה מרגיעה במקרים של מתח ועצבנות, וחרדה שמתבטאת בעוררות יתר וחשדנות. לעיתים, נעשה שימוש בואבן גם בהפרעות חרדה רחבות יותר כמו הפרעת דחק פוסט טרואמטית (PTSD), חרדות חברתיות ופוביות ספציפיות שגורמות לפגיעה בתפקוד. התרופה יעילה גם כאשר החרדה היא חלק מתוך תמונה של דיכאון, כטיפול משלים לתרופות אנטי-דיכאוניות.
ואבן היא תרופה שגורמת לישנוניות, ולכן נעשה בה שימוש גם בקרב מטופלים בעלי הפרעות שינה, בעיקר כאשר הקושי בשינה מקושר לתחושות של חרדה. השפעת הואבן איטית יחסית לתרופות הרגעה אחרות, ולכן היא משמשת בעיקר כאשר הבעיה היא יקיצות תכופות במהלך הלילה, ולא כאשר יש קושי להירדם בתחילת הלילה.
ואבן משמשת גם לטיפול בתופעות לוואי הנגרמות כתוצאה מגמילה במסמים ואלכוהול (תסמיני גמילה), בעיקר כאשר תסמיני הגמילה כוללים התכווצויות של השרירים, כאבי שרירים, או תחושה עזה של מתח וחרדה.
איך פועלת התרופה?
ואבן היא, כאמור, תרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים. כל התרופות השייכות למשפחה זו פועלות על ידי השפעה על קולטן GABAA, שהוא קולטן של הנוירוטרנסמיטור (מוליך עצבי) GABA. על ידי עיכוב של פעולת הקולטן, משתנה פעילות והשפעת ה-GABA, וכך נוצרת רגיעה, הפחתה של עוררות, וירידה במתח של השרירים.
ואבן נלקחת דרך הפה, בכדורים. קיימים בשוק מינונים שונים לכדור, בהתאם למשך ההשפעה הנדרש, ולעוצמת החרדה ממנה סובל המטופל. המינון המקסימלי הוא 120 מ"ג ביום.
יתרונות הואבן בהשוואה לתרופות אחרות
ואבן היא תרופה חדשה יחסית במשפחת הבנזודיאזפינים, ולכן היא כוללת סיכון לפחות תופעות לוואי, ולתופעות לוואי קלות יותר. עם זאת, יש לה אותה השפעה מרגיעה וחיובית כמו של תרופות ותיקות ומוכרות יותר במשפחה.
התרופה נפוצה יחסית בשימוש, בעיקר במינונים נמוכים, והשפעתה נמשכת לתקופת זמן קצרה (בערך שעתיים), כך שאין מניעה לחזרה לתפקוד רגיל (בעיקר בכל הקשור לחוסר ערנות) לאחר זמן קצר.
תופעות לוואי של ואבן
כמו לכל תרופה, גם לואבן עשויות להיות תופעות לוואי. לעיתים התופעות קלות, ויתרונות התרופה עולות על חסרונותיה. לעיתים התופעות דורשות התייחסות רפואית מיוחדת, ואף הפסקת השימוש בתרופה.
תופעות הלוואי הקלות כוללות עייפות וישנוניות, כאבי ראש וסחרחורת. התופעות הקשות יותר כוללות פגיעה בזיכרון, ותגובה הפוכה של עוררות יתר, עצבנות ומתח.
כאשר מפסיקים באופן פתאומי לקחת את התרופה, לאחר שנלקחה למשך זמן באופן קבוע, יכולות להופיע תופעות כמו התכווצויות שרירים, בחילה או התכווצויות בקיבה, הזעת יתר, רעד, תחושת דיכאון, והפרעות קשות יותר בשינה (בעיקר חוסר יכולת להירדם).
תופעות קשות נוספות עשויות להיות הזיות עד לרמה פסיכוטית, פירקוסים ואפילו התקפים אפילפטיים. הדרך להימנע מתופעות אלה, היא ליטול את התרופה בקביעות על פי מינון הרופא, ולהפסיק את השימוש בה באופן הדרגתי ומבוקר.
יש לציין, שואבן עשויה להיות תרופה ממכרת, ולכן אין ליטול אותה ללא התוויה רפואית ברורה המצדיקה זאת, וללא מעכב רפואי קבוע.
למי אסור להשתמש בואבן?
ואבן אינה מתאימה לשימוש בקרב קשישים, נשים בהריון או מניקות, ילדים, ומכורים לסמים ולאלכוהול (בעיקר בגלל הסכנה שבשימוש יתר בואבן בעת צריכת אלכוהול וסמים).
שימוש בואבן בזמן הריון עלול לגרום לפגיעה בעובר, ולילדת תינוק בעל טונוס שרירים נמוך (היפוטוניה). כאשר ישנן מחלות ריאה קשות, מחלות בכבד, או מיאסטניה גרביס, גם כן נמנעים משימוש בואבן.
