תסמינים של חרדה

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

תסמינים של חרדההפרעות החרדה הן למעשה קבוצה של הפרעות בהן חרדה היא הסימפטום העיקרי או הבולט. כאשר מדברים על "הפרעת חרדה" מתכוונים בדרך כלל להפרעת חרדה מוכללת, או להופעה של תסמינים של חרדה שאינם מגיעים לסף אבחנה של אף אחת מהפרעות החרדה האחרות.

המשותף לשתי האפשרויות הללו הוא שבשניהם החרדה אינה מיוחסת לאובייקט או לאירוע מסוים – היא חרדה "צפה" שעשוייה להתלבש על כל דבר אותו הפרט רואה או חווה ברגע נתון. בין הפרעות החרדה ניתן למנות חרדה חברתית, קלסטרופוביה (חרדה ממקומות סגורים), חרדה בזמן ההריון, חרדה לאחר לידה, חרדה ממבחנים, פחד קהל, חרדה מטיסות, חרדה בזמן שינה ועוד.

חרדה עשויה להופיע כהפרעה בפני עצמה, ופעמים רבות היא מלווה להפרעה נוספת. השילוב הנפוץ ביותר הוא בין חרדה ודיכאון, כשלעיתים הקשיים ההסתגלותיים שגורמת החרדה הם אלה שעומדים בבסיסו של הדיכאון.

בכל צורות ההופעה שלה, חרדה היא גורם למצוקה אצל אנשים החווים אותה. כמעט תמיד החרדה תפגע לפחות בתחום אחד של החיים היומיומיים, כגון התחום התעסוקתי, התחום הבינאישי, החברתי ועוד. החוויה הסובייקטיבית של הפרט היא שחייו נפגעים, שתחושותיו מגבילות אותו, ואין לו חופש בחירה במהלכי החיים שלו.

תסמיני חרדה

ניתן לחלק את התסמינים האופייניים לחרדה למספר קבוצות עיקריות:

1. תסמינים קוגניטיביים (חשיבתיים): חרדה יוצרת מחשבות מפחידות. בניגוד לפחד, שהוא רגש חיוני להשרדותנו (כדי שנדע מה מסוכן ונתמודד עם הסכנה בהתאם), חרדה היא פחד שמתעורר ללא סיבה מוצדקת. המחשבות שלנו הן אלה שמשכנעות אותנו שצריך לפחד ממשהו. כך אנחנו יכולים לומר לעצמנו לפני מבחן: "במבחנים אני תמיד נכשל, ואז יקרה משהו נורא". בדרך כלל, המשהו הזה לא כל כך נורא, ובטח שאינו מאיים על הישרדותנו, אך מחשבה זו מעוררת את מנגנוני הפחד, ויוצרת חרדה.

כאשר החרדה מתעוררת, נוספות קוגניציות חדשות שמחזקות אותה: "תמיד שאני חרד אני נכשל, ועכשיו אני חרד אז בטוח אכשל, וזו סיבה טובה להיות חרד". אנשים הסובלים מחרדה מדווחים על מגוון של מחשבות חוזרות, לעיתים אובססיביות. במקרים מסויימים, המחשבות עצמן הופכות לאלמנט ממנו מפחדים, ועושים כל מאמץ להמנע מלחשוב על דברים מסויימים. לרוע המזל, הדרך הכי פחות יעילה להפסיק לחשוב על משהו היא להחליט לא לחשוב עליו (נסו לרגע לא לחשוב על פיל כחול. על מה אתם חושבים עכשיו?)

2. תסמינים גופניים: המנגנון המתעורר בגוף כאשר יש סכנה הוא מנגנון של fight or flight – להלחם או לברוח. הגוף מכין את כל המערכות על מנת להתמודד עם הסכנה המתקרבת על ידי תקיפתה או נסיגה ממנה. המנגנון הזה הוא פיזיולוגי, ונמצא במערכת הסימפטטית. כאשר הסכנה חולפת, נכנסת לפעולה המערכת הפרא-סימפטטית המרגיעה. אצל אנשים הסובלים מחרדה המנגנון הסימפטטי רגיש ופעיל במיוחד, והוא נכנס לעבודה כל פעם שרמת החרדה עולה מעט. לעומת זאת, המערכת הפרא-סימפטטית מתעכבת בפעולת ההרגעה שלה.

הסימנים הם פיזיולוגיים- עליה בקצב הלב, דופק חזק ומהיר, נשימות מהירות ושטוחות, הזעת יתר, רעד של השרירים, הפסקת פעילות מערכות לא נחוצות כמו מערכת העיכול או מערכת ההפרשות (מה שעשוי לגרום להקאה או לבריחת שתן) וכד'. בהתקפי פאניקה המערכת הסימפטטית נכנסת לפעולה מלאה. בצורות אחרות של חרדה, חלקים מסויימים מהמערכת פועלים, וכך רק חלק מהסימפטומים מורגשים אצל האדם החרד.

3. תסמינים התנהגותיים: החרדה גורמת לשינוי בדפוסיי ההתנהגות של הפרט, כאשר השינוי הנפוץ ביותר הוא בדפוסי המנעות. אנשים הסובלים מחרדה עושים מאמצים להמנע מאותם גורמים אשר יוצרים אצלם חרדה. כאשר החרדה צפה, ואינה ספציפית לאובייקט, אותה המנעות עשוייה להיות רחבת היקף במיוחד, כאשר כל דבר יכול להפוך פתאום לאובייקט שמפחדים להתקרב אליו. המנעות היא פתרון פשוט לכאורה- אם אני מפחד ממשהו, אני פשוט לא אתקרב אליו.

הבעיה היא שחרדה נוטה להתרחב, וכל המנעות גוררת אחריה המנעויות נוספות. אם בהתחלה רק כלבים גדולים מפחידים אותי, ואני נמנעת מלראותם, בהמשך גם כלבים קטנים יעוררו חרדה, וגם חיות אחרות עם 4 רגליים. בנוסף, המנעות עשוייה לגרום לקשיים ממשיים בחיי היומיום – אם למשל מפסיקים לצאת לרחוב מתוך חשש שיהיה שם כלב.

למידע נוסף על ההבדלים בין חרדה לדיכאון >>>

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

פסיכיאטר-טיפול פסיכיאטרי

בשנים האחרונות נפתח לעולם נושא הפסיכיאטריה והמודעות לו עלתה. תוכניות הרדיו השונות וסדרות הפריים טיים בטלוויזיה עסקו ללא הרף בחשיבות הטיפול בו, מה שעודד את האנשים שחיו "בארון" לחפש רופא פסיכיאטר ולטפל בבעייתם הנפשית. אתר פסיכיאטר הוא המקום עבורכם לקבלת מידע מקיף בתחום.

אז מה היה לנו בכתבה:

דילוג לתוכן