פדופיליה – מאפיינים וטיפול

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

פדופיליהפרפיליות הן דפוסי התנהגות מינית הדורשים חפצים, טקסים או מצבים יוצאי דופן לצורך השגת סיפוק מיני. פדופיליה היא פרפיליה שבה מושא התשוקה המינית הוא ילד שעוד לא הגיע לגיל ההתבגרות המינית. חשוב להדגיש כי מתייחסים לבגרות המינית ולא לגילו של מושא התשוקה המינית. כלומר, ילדים צעירים מסוימים הגיעו לבגרות מינית למרות גילם הצעיר, כך שזהו תחום אפור שחשוב לשים לב אליו.

כמעט כל הפדופילים הם גברים וכשני שלישים מהקורבנות הן בנות (בין הגילאים 8-11). כמות המגעים הפדופילים שהם חד מיניים גבוהה בהרבה מכמות ההומוסקסואלים באוכלוסייה, אולם אין להסיק מכך שלגברים הומוסקסואליים יש נטייה גדולה יותר לפדופיליה. הדבר היחיד שעולה מנתון זה הוא שמין הקורבן פחות רלוונטי, פדופילים שמים דגש רב יותר על גילו של הקורבן.

לרוב מתייחסים לפדופיל כמוקצה מהחברה, והוא מתואר כאדם שגר בבידוד ואורב לילדים לעת לילה, חוטף אותם ומבצע בהם את זממו. עם זאת, נמצא כי סברה זו כלל אינה נכונה, לרוב פדופילים הם אנשים שנמצאים במסגרות חיים רגילות והם נמצאים באינטראקציה כלשהי עם הילד (כלומר, הילד מכיר את הפדופיל). בחלק מהמקרים הפדופיל הוא קרוב משפחה של הילד.

מאפיינים של פדופילים

  • למרות שפדופילים מראים סטייה בנטיותיהם המיניות, נראה שהם מסוגלים גם לחוש עוררות מינית כלפי מבוגרים.
  • פדופילים נוטים לחשוב שילדים יכולים להפיק תועלת ממגגע מיני עם מבוגרים ושילדים אף יוזמים מגע שכזה.
  • רבים מהפדופילים רוצים לשלוט באחרים.
  • יש להם נטייה לעשות אידיאליזציה להיבטים מסוימים בילדות כמו הפשטות והתמימות שבילדות.
  • רבים מהם נוטים להיות חסרי מיומנויות בין-אישיות (בעייתיים ביצירת קשרים ובתחזוקתם).

חוקרים חילקו את הפדופילים לשני סוגים מרכזיים:

  • פדופילים מקובעים – מדובר בפדופילים שהתפתחותם הפסיכו-סקסואלית נעצרה בשלב כלשהו והם נמשכים לילדים מאז גיל ההתבגרות. פדופילים מקובעים נוטים להיות ילדותיים מאוד ולהחצין את חוסר הבגרות שלהם.
  • פדופילים נסוגים – אינם נמשכים באופן רגיל לילדים ורק בתקופות של לחץ הם עשויים להעדיף ילדים על פני נשים בוגרות.

טיפול בפדופיליה

טיפול בפדופיליה צריך להשיג לפחות אחד מבין היעדים הבאים: שינוי דפוסי העוררות המינית, שינוי המיומנויות החברתיות כדי לתקשר בצורה טובה יותר עם אנשים בוגרים או הפחתת הדחף המיני.

נסיונות שינוי דפוסי העוררות המינית כוללים טיפול הרתעה. בטיפול זה מציגים לפדופיל גירוי כמו שקופית של ילדה עירומה ובו זמנית מתרחש אירוע שמרתיע את הפדופיל כמו ריח לא נעים או מחזה מפחיד מיד לאחר הקרנת השקפוית של הילדה. ניתן גם להחליף את גורם ההרתעה האמיתי בגורם הרתעה מדומיין, כך שהפדופיל ידמיין בצמוד להופעת השקופית של הילדה אירוע מפחיד.

את העוררות המינית הסוטה חייבים להחליף בעוררות כלפי גירויים נאותים. בניסויים שנערכו בנושא היה ניסיון להצמיד את הגירויים המענגים של האורגזמה לפנטזיות של יחסי מין בין שני אנשים בוגרים. הפדופיל מתבקש לאונן תוך כדי מחשבות על סטיות וברגע שהפליטה עומדת להתרחש, מחליפים את הפנטזיה שלו בנושאים קונבנציונליים יותר.

הבעייתיות בשיטות אלה היא שהן מתקיימות בתנאי מעבדה מה שמאפשר לפדופילים לזייף נתונים ולאו דווקא להיות מסוגלים ליישם את מה שחוו במציאות.

טיפולים כימיים וסירוס

מדובר בטיפולים שנויים במחלוקת בגלל ההשפעה הבלתי הפיכה שלהם. ברגע שמתבצע סירוס, פדופיל שעשוי לחזור למוטב יסבול ממגבלות עתידיות משמעותיות ביותר.

סירוס כימי הוא מתן הורמונים סטרואידים אנטי אנדרוגניים כמו דפו-פרוברה שמוריד רמת טסטוסטרון.

טיפול פולשני ואכזרי נוסף שבו טופלו פדופילים בעבר הוא כריתת אונה. שיטה זו לא נמצאת בשימוש כיום.

שיטות ידידותיות יותר נמצאו יעילות במידת מה לטיפול בפדופילים, למשל טיפול באמצעות פסיכודרמה, שמאפשרת לפדופיל לראות את העולם דרך נקודת מבטו של הילד וכך להתחבר לסבל הנורא שנגרם לו.

ראו גם:
מזוכיזם

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

פסיכיאטר-טיפול פסיכיאטרי

בשנים האחרונות נפתח לעולם נושא הפסיכיאטריה והמודעות לו עלתה. תוכניות הרדיו השונות וסדרות הפריים טיים בטלוויזיה עסקו ללא הרף בחשיבות הטיפול בו, מה שעודד את האנשים שחיו "בארון" לחפש רופא פסיכיאטר ולטפל בבעייתם הנפשית. אתר פסיכיאטר הוא המקום עבורכם לקבלת מידע מקיף בתחום.

אז מה היה לנו בכתבה:

דילוג לתוכן