מה הם המאפיינים של מחלת הסכיזופרניה? מה ההגדרה שלה ומה הטיפולים המקובלים היום בקרב החולים בסכיזופרניה? אספנו עבורכם מידע שיכול לענות על חלק מהשאלות שייתכן ויעלו.
מהי סכיזופרניה?
סכיזופרניה, מחלה כרונית ואחת ממחלות הנפש המוכרות והמפחידות יותר. הקושי בהתמודדות עם סכיזופרניה הוא החוויה שהמחלה משתלטת על האדם, והוא כבר לא אותו אדם שהיה קודם. אנשים הסובלים מסכיזופרניה עשויים להיות מוזרים, ביזאריים, עם מחשבות לא הגיוניות, עם הלוצינציות ודלוזיות שאי אפשר להבין. כל אלה גורמים גם לסביבה קושי, וכמובן- גם לחולה עצמו.
האם החולה בסכיזופרניה מודע למצבו?
החולה הסכיזופרן בעצם מאבד ברמה זו או אחרת את החיבור למציאות שמסביבו, והוא חי בעולם מפורק, לא מובן, מאיים ומוזר. ישנם חולים אשר מודעים למצבם ויש בכך יתרון (בעיקר סביב קבלת טיפול), אך גם קושי עם הידיעה שהדברים שאני רואה וחושב אינם בהכרח נכונים. חולים אחרים אינם מודעים למצבם, וחיים בעולם “מקביל”, מבלי להבין את ההתייחסות של הסביבה אליהם.
מהם הסוגים של מחלת הסכיזופרניה?
ישנם מספר סוגים של סכיזופרניות, המובחנים זה מזה על פי התוכן של הסימפטומים והעוצמה היחסים שלהם. באופן כללי, מחלקים את הסימפטומים לשני סוגים – סימפטומים חיוביים (כאשר משהו נוסף על הנורמאלי), וסימפטומים שליליים (כאשר משהו מהנורמאלי יורד). סכיזופרניה פרנואידית מאופיינת בריבוי סימפטומים חיוביים, וסכיזופרניה קטטונית מאופיינת בריבוי סימפטומים שליליים.
סימפטומים ואבחון של סכיזופרניה
על מנת לאבחן סכיזופרניה יש להבחין בלפחות שניים מבין הסימפטומים הבאים הקיימים בתקופה של חודש לפחות:
דלוזיות – מחשבות שווא
דלוזיה היא מחשבת שווא, כלומר מחשבה שהאדם מחזיק ומאמין בה, למרות שאין לה אחיזה במציאות. מחשבות השווא מאורגנות סביב תמה מרכזית, כאשר הנפוצות ביותר הן דלוזיות רדיפתיות (רוצים לפגוע בי, קוראים את מחשבותיי וכד’), ודלוזיות גרנדיוזיות (אלוהים מדבר איתי, כולם מסתכלים עלי כל הזמן וכדומה).
הלוצינציות – תפיסת שווא חושית
הלוצינציה היא תפיסה חושית של גירוי שאינו קיים. הלוצינציה יכולה להיות בכל אחד מהחושים, אך הכי נפוצות הן ההלוצינציות השמיעתיות (כלומר- האדם שומע קולות או דיבורים שאינם קיימים). לעיתים החולים רואים דברים שאינם קיימים (או שאינם רואים דברים קיימים), או מריחים ריחות ומרגישים טעמים שאחרים אינם מריחים או מרגישים.
דיבור לא מאורגן
סימפטום זה משקף חשיבה לא מאורגנת – קפיצה מנושא לנושא, תשובות שאינן קשורות לשאלות, סלט מילים לא ברור בכלל וכדומה.
התנהגות לא מאורגנת
עשויה להתבטא בהופעה מוזרה, בגדים לא תואמים לעונה, התנהגות מינית לא מקובלת, אלימות בלתי צפויה או קושי ביצירת התנהגויות חיוניות לתפקוד יומיומי. לעיתים, ההתנהגות היא קטטונית – ירידה משמעותית בתגובתיות לסביבה, עד למצב שבו האדם פשוט נתקע או קופא בתנוחה (stupor) או בתנועות ביזאריות. סימפטום זה אופייני לסכיזופרניה פרנואידית.
סימפטומים שליליים
סימפטומים אלו כוללים השטחה רגשית, אלוגיה (ירידה בשטף הדיבור, לקוניות וחזרתיות על אותם משפטים ריקים), ואבולציה (חוסר יכולת להתחיל ולהתמיד בהתנהגות מכוונת מטרה). הסימפטומים פוגעים באופן משמעותי בתפקוד החברתי והתעסוקתי של החולה.
טיפול פסיכיאטרי לחולים בסכיזופרניה
סכיזופרניה נמנית על הפרעות הנפש הקשות יותר, אך עוצמתה והשפעתה משתנה מאדם לאדם. ישנם אנשים שמחלתם לא נסוגה לעולם לחלוטין (סכיזופרניה רזידואלית), וישנם שמבריאים טוב יותר. חלק מהחולים יכולים לחיות בקהילה, ברמה כזו או אחרת של תמיכה חיצונית, וישנם שאינם יכולים ונאלצים להעביר את חייהם באשפוזים כרוניים או ביציאה וכניסה מבתי חולים פסיכיאטרים.
טיפול תרופתי ותופעות לוואי
מטרת הטיפול התרופתי הוא לצמצם את הסימפטומים הפסיכוטיים. כל חולה מגיב בצורה אחרת לתרופות השונות, ולעיתים יש צורך להחליף תרופה מספר פעמים, או לשלב בין תרופות בשביל להגיע למינון המתאים ביותר עבור אותו חולה.
ישנן תרופות אנטי- פסיכוטיות מהדור הישן כמו הלידול ולפונקס שנחשבות ליעילות, אך יש להן הרבה תופעות לוואי. תרופה נוספת שהשימוש בה בישראל מועט יחסית היא אטומין. תרופות אנטי-פסיכוטיות א-טיפיות (הדור החדש) הן בעלות פחות תופעות לוואי וכוללות את הריספרדל, זיפרקסה, קלוזפין ועוד. לתרופות האנטי פסיכוטיות לוקח תקופה של מספר שבועות עד שמגיעים להשפעתן המרבית.
לעיתים בתקופה זו נעשה שימוש גם בתרופות נלוות שמטרתן להפחית את תופעות הלוואי של התרופות המקוריות. בחלק מהתרופות, יש צורך בהשגחה רפואית צמודה בגלל תופעות לוואי חריגות. יש לציין, שמרבית התרופות האנטי פסיכוטיות נותנות מענה בעיקר לסימפטומים חיוביים, אך הסימפטומים השליליים עשויים להיות עקשניים יותר.
