טראומה היא תגובה רגשית לאירוע נורא דוגמת אסון בעקבות תאונה, אונס או אירועים מלחיצים אחרים, אשר מנפצים את הביטחון, גורמים לתחושת חוסר אונים ופגיעות והתייחסות אל העולם כאל מקום מסוכן.
מיד לאחר האירוע, האדם בדרך כלל מגיב בהלם והכחשה. התגובות לטווח הארוך יותר כוללות רגשות בלתי צפויים, הבזקים, מערכות יחסים מתוחות ותסמינים גופניים דוגמת כאבי ראש או אפילו בחילה. בעוד שתחושות אלו הן נורמאליות, קיימים אנשים המתקשים להמשיך הלאה עם חייהם.
חוויות טראומטיות כרוכות לעתים קרובות באיום על חיי האדם או בטיחותו. הוא חושש להיוותר בגפו, גם אם אינו נמצא בסכנת פגיעה פיזית. שיווי המשקל הטבעי של הגוף משתבש והאדם נמצא במצב קפוא של עוררות יתר ופחד.
בעיקרו של דבר, מבנה מערכת העצבים כולה משתבשת. העובדות האובייקטיביות אינן אלו שקובעות אם האירוע הוא טראומטי, אלא החוויה הרגשית הסובייקטיבית של האדם כלפי האירוע. ככל שהוא חש מבוהל וחסר אונים, כך סביר יותר לקבוע שהוא שרוי בטראומה.
הסיבות לטראומה רגשית או פסיכולוגית
אירוע מלחיץ יוביל לטראומה רגשית או פסיכולוגית אם מתקיימים התנאים הבאים:
- האירוע התרחש באופן בלתי צפוי
- האדם חש אזלת יד בשל חוסר יכולתו למנוע את האירוע
- האירוע מתרחש שוב ושוב.
- האירוע היה מאופיין באכזריות מכוונת.
- בדרך כלל האירוע התרחש בתקופת הילדות.
טראומה נפשית ופסיכולוגית עשויה להיגרם באמצעות התרחשות אחת מלחיצה, אירועים חד פעמיים דוגמת תאונה מחרידה, אסון טבע, מלחמה או תקיפה אלימה. היא עשויה אף לנבוע בעקבות לחץ מתמשך ובלתי פוסק כגון חיים בשכונת פשע או מאבק במחלה ממאירה.
תסמינים של טראומה נפשית ופסיכולוגית
אנשים מגיבים בדרכים שונות לאירוע טראומטי, או לטראומה חוזרת ונשנית. הם חווים מגוון רחב של תגובות פיסיות ורגשיות. לא קיימת דרך "נכונה" או "שאינה נכונה" לחשוב, לחוש או להגיב לטראומה. אין לשפוט את תגובות האנשים לאירוע.
התסמינים הנפשיים הם:
- הלם, הכחשה או חוסר אמון
- כעס, עצבנות, מצבי רוח
- אשמה, בושה, האשמה עצמית
- עצב או תחושת חוסר תקווה
- בלבול, קשיי ריכוז
- חרדה ופחד
- התנתקות מאחרים
- תחושת קהות.
התסמינים הפיסיים הם:
- נדודי שינה או סיוטים
- בהלה בקלות
- דופק מואץ
- כאבים ומכאובים
- עייפות
- קושי בריכוז
- עצבנות וחרדה
- שרירים מתוחים.
תסמינים ותחושות אלו נמשכים בדרך כלל בין מספר ימים למספר חודשים, והם דועכים בהדרגה ככל שאדם מעבד את הטראומה. אך גם כאשר הוא מתחיל להתאושש, הוא עלול להיות מוטרד מעת לעת בעקבות זיכרונות מכאיבים או תחושות קשות, במיוחד בתגובה לגירויים דוגמת יום שנה לאירוע, תמונה, צליל או מצב אשר מזכיר את החוויה הטראומטית.
אבחון של טראומה
כאשר הסימנים והתסמינים בעקבות לחץ טראומטי מתרחשים לאורך תקופת זמן של חודש או יותר, משבשים את חיי היומיום ומשפיעים עליו מבחינה חברתית ונפשית, ניתן לאבחן ולהבדיל את הטראומה ממצב רגשי של תגובה נורמאלית, למצב קליני המצריך טיפול.
טיפול בטראומה נפשית ורגשית
על מנת להחלים, יש להתמודד ולפתור את התחושות והזיכרונות הבלתי נסבלים, אחרת הם יחזרו שוב ושוב באופן בלתי רצוני ובלתי נשלט.
הטיפול בטראומה וההחלמה ממנה כרוכים בפעולות הבאות:
- עיבוד הזיכרונות והתחושות הקשורים לטראומה
- פריקת אנרגיה עצורה
- למידה לווסת רגשות עזים
- בנייה מחדש של היכולת לסמוך על אנשים אחרים.
טיפול מוצלח חייב להתייחס לחוסר האיזון הרגשי והפיסי ולחדש את תחושת הביטחון של האדם בעולם ובאנשים. הטיפולים הנפוצים לטראומה נפשית ופסיכולוגית הם:
ניצול היכולת הייחודית של הגוף לרפא את עצמו – מוקד הטיפול הוא בתחושות הגוף ולא במחשבות ובזיכרונות מהאירוע הטראומטי. באמצעות התמקדות גופנית, יצר ההישרדות הטבעי של האדם משתלט, אנרגיה עצורה משתחררת באופן בטוח באמצעות רעד, בכי וצורות אחרות של שחרור פיזי.
טיפול קוגנטיבי התנהגותי – טיפול זה מסייע לאדם לעבד ולהעריך את מחשבותיו בעקבות הטראומה. הטיפול אינו מתייחס להשפעות הפיזיות של הטראומה, אלא מתמקד בהיבטים הרגשיים שלה והתמודדות עימם.
ראו גם:
אספנות כפייתית
