טיפול בהפרעות חרדה

הפרעות חרדה הן קבוצה של הפרעות נפשיות הכוללות תחושה סובייקטיבית של פחד או חשש מפני אובייקטים או תחושות, שרוב האנשים אינם מפחדים מהם, או שאינם מושפעים באופן ברור מהפחד מהם.

פחד הוא רגש חשוב מבחינה אבולוציונית משום שהוא מתריע בפנינו מדברים מסוכנים, וגורם לגוף להגיב בהתאם (תגובה של fight or flight), ולנו- להתרחק ולהימנע ממקור הסכנה.

לעומת זאת, חרדה מתייחסת לאותן תגובות שמתעוררות שלא לצורך, ולמעשה פוגעות ביכולתנו להסתגל ולהתמודד עם הסביבה. הפרעות החרדה מחולקות לתתי תחומים כגון פוביות ספציפיות (פחד מאובייקט מסוים כמו גובה, עכבישים או דם), פוביה חברתית, חרדה מוכללת (כשהחרדה מתעוררת כל הזמן בלי קשר לאובייקט), הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (חרדה שמתעוררת כתוצאה ממחשבות), הפרעת פאניקה, והפרעת דחק פוסט טראומטית (שמובדלת משאר ההפרעות בכך שיש בה טריגר ידוע).

סוגי טיפולים בהפרעות חרדה

כשפונים לטיפול בהפרעת חרדה במרפאות החרדה השונות או אצל פסיכיאטר, ראשית יש לאבחן נכונה את סוג ההפרעה, לדעת מה מהלך ההפרעה, מתי התחילה, איזה התנהגויות או סימפטומים היא כוללת, ועד כמה היא מפריעה לפרט לתפקוד בחיי היום יום. באופן כללי, ניתן להפריד את הטיפולים לשניים- טיפולים פסיכיאטריים, וטיפולים פסיכותרפוייטיים. חשוב להתאים לכל מטופל את סט הטיפולים המתאים לו, ולשלב בעת הצורך בין הטיפולים התרופתיים לטיפולים הפסיכולוגים ארוכי הטווח.

טיפול פסיכיאטרי

כאשר רמה גבוהה של חרדה גורמת לפגיעה בתפקוד של הפרט, למשל כאשר נמצא בעוררות גבוהה שאינה מאפשרת קשב וריכוז, כאשר סימפטומים של הימנעות (שמטרתם להרחיקו ממקור החרדה) מתרחבים ולא מאפשרים לו להגיע למקומות מסיימים או לעשות פעולות מסוימות, וכאשר רמת המצוקה גדולה (ויכולה לכלול גם סימפטומים של דיכאון), יש לעיתים מקום להתערבות תרופתית שמטרתה לצמצם את המצוקה.

הטיפול התרופתי בחרדה נעשה בדרך כלל באמצעות תרופות נוגדות חרדה ודיכאון. הדור החדש של התרופות נקרא SSRI, וכולל תרופות כגון פרוזאק, ציפרלקס ועוד. בנוסף, ישנן תרופות הרגעה שניתן לקחת כאשר יש התקף חרדה ספציפי כמו וואליום.

טיפולי פסיכותרפויטי

טיפול פסיכותרפויטי מומלץ בכל מקרה, גם כאשר יש שימוש בנוגדי חרדה. מטרת הטיפול היא להפחית את רמת החרדה ולשפר את תפקודו של הפרט, מבלי שיהיה עליו להיות תלוי בטיפול תרופתי.

קיים מגוון רחב של טיפולים שמטרתם התמודדות עם חרדה, וכל אחד מהם תופס את מקורות החרדה באופן שונה במעט. טיפול דינמי, למשל, יחפש את שורשי החרדה בהיסטוריה של הפרט, ועל ידי שיחה ועיבוד של אירועים ותחושות היסטוריות ינסה לטפל בביטוי הנוכחי של הקשיים הפנימיים (בחרדה).

כיום מקובל כי הטיפול היעיל ביותר לסימפטומים של חרדה הוא הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. זהו טיפול קצר יחסית, ממוקד מטרה. בטיפול זה המטפל והמטופל עובדים ביחד לגילוי הקוגניציות (המחשבות) של הפרט המתעוררות וגורמות לחרדה.

כמו כן, בודקים מהם ההתנהגויות האופייניות לו בהקשר זה, ואיך הן מתקשרות למחשבות. מטרת הטיפול ללמוד טכניקות של הרגעות, ותרגול החלפת המחשבות מעוררות החרדה וההתנהגויות הבלתי הסתגלותיות, ובדרך כלל גם בלתי רציונאליות, במחשבות והתנהגויות אחרות. במהלך הטיפול הפרט נחשף לגורמי החרדה, ולומד להתגבר על הפחד.

אפשרויות נוספות כוללות טיפולים בשיטות ספציפיות כמו ביופידבק (בעזרת מכונה שנותנת פידבק לגבי סממנים פיזיולוגים, המטופל לומד לשלוט באותם סממנים המייצרים תחושת חרדה) או EMDR  (שיטה להפעלה בי-לטרלית של המח שהוכחה כיעילה ביותר לטיפול בטראומה ובחרדה).

יתרונות הטיפולים

היתרון הברור של הטיפול התרופתי בחרדה הוא מהירות ההשפעה הגבוהה יחסית, ויעילות התרופות עם מיעוט של תופעות לוואי. התרופות הן אלה שמאפשרות פעמים רבות, טיפול מעמיק יותר בחרדה, כי החולה אינו מושפע מהחרדה עד חוסר אונים.

היתרון של הטיפול הפסיכותרפויטי הוא ביצירת קשר בטוח ותומך עם מטפל, שמאפשר עבודה מעמיקה על החרדה ומקורותיה, ולוקח בחשבון גם מאפיינים אישיותיים אחרים. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי נחשב לטיפול יעיל ביותר, ומאפשר לרבים מהמטופלים לחזור לחיים תקינים.

חסרונות הטיפולים

בטיפול תרופתי יש חשש מפני תופעות לוואי, אם כי הן בדרך כלל לא חמורות וחולפות. עם זאת, יש אפשרות של יצירת תלות בטיפול התרופתי, כאשר בלעדיו רמת החרדה עולה ונעשית בלתי אפשרית. החיסרון בטיפול פסיכותרפויטי הוא משך הזמן הארוך יחסית שהוא לוקח, תכנים נוספים שהוא עשוי לעורר, וכן האפשרות שטיפול לא יצליח בעקבות חוסר התאמה של התהליך למטופל או מסיבות אחרות.

אולי יעניין אותך גם:

מה ההבדל בין לפסיכולוג לבין לפסיכיאטר? ומתי כדאי לפנות אל כל אחד מהם?