פסיכיאטר הוא רופא אשר תחום ההתמחות שלו הוא בריאות הנפש. כאשר יש צורך לקבל מידע על מצבו הנפשי של אדם, לצרכים רפואיים או לצרכים משפטיים, יש לפנות לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית.
כל פסיכיאטר יכול לערוך חוות דעת, וישנם פסיכיאטרים שעושים זאת באופן פרטי, או דרך מוסדות שונים השייכים למדינה או לקופות החולים, בהתאם למטרה שלשמה נכתבת חוות הדעת.
מתי צריך חוות דעת פסיכיאטרית?
ישנם שני מצבים כלליים, בהם נדרשת חוות דעת פסיכיאטרית:
חוות דעת לצרכים רפואיים
מצבים פסיכיאטריים יכולים להשפיע על תפקודו וחייו של האדם. כאשר אדם מטופל אצל פסיכיאטר אחד לאורך זמן, הרופא מכיר אותו ואת צרכיו, ויודע כיצד לטפל בו. אך כאשר המטופל עובר לפסיכיאטר אחר, או שנדרש טיפול רב מקצועי, יש צורך בחוות דעת פסיכיאטרית, על מנת שהמטפלים ידעו כיצד לנהוג עם המטופל.
גם כאשר המטופל מקבל טיפול רפואי נוסף, שאינו על רקע פסיכיאטרי, כדאי להישען על חוות דעת פסיכיאטרית. הצורך נובע מהחובה של מטפלים להעריך את כל הצרכים והמאפיינים של המטופל, כולל אלה הפסיכיאטריים.
חוות דעת לצרכים משפטיים
חוות דעת פסיכיאטרית ניתנת על מנת לאשר או לשלול את יכולתו של הנבדק להיות אחראי וכשיר מבחינה פסיכיאטרית.
הצורך בחוות דעת יכול לעלות, למשל, כאשר נאשם במשפט טוען שאינו אחראי למעשיו מפאת חוסר שפיות. לעיתים תבקש המשטרה או התביעה חוות דעת כזו, כדי להוכיח שהאדם כן כשיר ואחראי למעשיו. אם אדם לוקה במחלה נפשית, הוא עשוי להיות חסר אחריות פלילית.
בנוסף, לעיתים אדם יבקש לעצמו חוות דעת פסיכיאטרית, למשל לפני כתיבת צוואה. אדם שיודע שמצבו הקוגניטיבי הולך להתדרדר (למשל, במצב של אלצהיימר או דמנציה), עשוי לבקש חוות דעת כזו, כדי להוכיח שבעת כתיבת הצוואה הוא היה צלול, ובכך להעלות את תוקפה של הצוואה.
כמו כן קיימות חוות דעת רפואיות פסיכיאטריות אשר ניתנות גם במקרים אחרים כמו הוכחת טיפול באופן רשלני או אבחון שגוי של מחלת נפש.
כיצד מתבצעת חוות דעת פסיכיאטרית?
כשאדם פונה או מופנה לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית, הוא מגיע לפסיכיאטר (באופן פרטי, או במסגרות ציבוריות שונות) לבדיקה. הפסיכיאטר משוחח עם הנבדק, שואל אותו על ההיסטוריה שלו, על היום יום שלו, על אורח חייו, קשריו החברתיים ועוד.
הפסיכיאטר יבקש מהנבדק כל חומר רפואי- פסיכיאטרי או פסיכותרפויתי שיש לו מהעבר, ובמקרה הצורך אף יצור קשר עם בני משפחה, מטפלים או אנשים אחרים שעמדו בקשר עם הנבדק.
ההתרשמות של הפסיכיאטר, הנעשית על רקע המידע והאינטראקציה עם המטופל, משמשת על מנת להעריך את מצבו הנפשי של הנבדק על כמה מימדים. הפסיכיאטר צריך לקבוע אם הנבדק צלול ובעל חשיבה שקולה, או שמא חשיבתו מופרעת בתהליכים דמנטיים, פסיכוטיים או אחרים.
עליו לקבוע את הקשר של הנבדק אל המציאות, יכולתו לקבלת החלטות שקולה וכדומה. בנוסף, יעריך הפסיכיאטר את מצבו הרגשי של הנבדק- האם הוא נמצא בדיכאון? האם מצבו הרגשי משפיע על יכולתו להבין, להחליט, לתפקד?
אחד הנושאים המשמעותיים העולים בחוות דעת פסיכיאטריות היא מידת הסיכון של האדם לעצמו ולאחרים. הפסיכיאטר צריך להתרשם ולהעריך האם קיימות מחשבות אובדניות, האם יש כוונות לפגיעה עצמית או פגיעה באחרים, והאם יש יכולות להוציא כוונות אלה לפועל.
הפסיכיאטר מסכם את התרשמותו במסמך (כאשר המסמך נדרש לצרכים משפטיים, כדאי לפנות לפסיכיאטר שעוסק בהכנת חוות דעת באופן קבוע, כך שידע מהו הפורמט המקובל, וכיצד כדאי להתנסח בלשון משפטית). המסמך הוא מסמך רפואי, השייך על פי החוק לנבדק, אלא אם כן הוא נשלח לעריכת חוות הדעת על ידי בית משפט שמוסמך לדרוש את חוות הדעת לעיונו.
