כמה מילים, מאמרים, ספרים וסיפריות שלמות מולאו במילים על אהבה וזוגיות. נדמה, שהנושא הזה נמצא בליבנו ובנפשנו משחר ההיסטוריה. לא טוב היות האדם לבדו, אבל מצד שני, גם לא כל כך פשוט להיות בזוגיות.
אחרי תקופה קצרה יחסית של התאהבות, התלהבות ו"היי", עוברים לשלב של זוגיות, של חיים משותפים (בין אם בנישואים, במגורים משותפים, ובין אם בנפרד). זוגיות היא דבר מדהים, אך היא דורשת פשרנות, ויתורים, התגמשות והתחשבות הדדית.
כל זה לא פשוט בכל מקרה. כאשר אחד או שניים מבין בני הזוג הוא אדם שסובל ממחלת נפש, האתגר יכול להיות גדול עוד יותר.
אהבה ומחלת נפש?
אנשים רבים חושבים, שאם אדם חולה במחלת נפש, נושאים של אהבה וזוגיות בכלל לא נמצאים בתחומי החיים שלו. חשוב לדעת, שישנן מחלות נפש רבות, ודרגות שונות להפרעות, ובכל מקרה, רבים מהמתמודדים עם מחלות נפש כמהים לאהבה וזוגיות, כמו כל אחד אחר, יכולים להתאהב, וגם יכולים לקיים זוגיות טובה ובריאה, לצד מחלת הנפש.
קשיים בזוגיות בעקבות מחלת נפש
בדרך כלל, זוגיות נרקמת כאשר מחלת הנפש עוד לא פרצה, ואז קשר בין שני אנשים בריאים הופך להתמודדות של זוגיות עם מחלת נפש, או כאשר מחלת הנפש נמצאת ברמיסיה (נסיגה, מחלה לא פעילה).
בזמן של מחלה פעילה, בדרך כלל הפרט אינו פנוי לקשירת זוגיות. כאשר המצב הרגשי אינו תואם (למשל, בדיכאון מג'ורי), כאשר בוחן המציאות אינו תקין והאדם סובל ממחשבות שווא ומהזיות (כמו בסכניזופרניה), או כאשר רמת החרדה אינה מאפשרת יצירת קשרים בין-אישיים (בהפרעות החרדה), הסיכוי ליצירת זוגיות חדשה נמוך.
כאשר המחלה מתפרצת, או מתפרצת שוב, עומדות בפני בני הזוג התמודדויות לא פשוטות. ראשית, כמו בהתמודדות עם מחלה פיזית, האדם נדרש להתמודדות עם המחלה עצמה. הוא זקוק לטיפולים, לפעמים לאשפוזים או לטיפול תרופתי.
במחלת נפש, התחושה היא שחל שינוי באדם שמולו עומדים. התנהגותו משתנה, דפוסי החשיבה שלו משתנים, וקשה מאוד להפריד בין "האדם" ל"מחלה". בן הזוג שעומד מנגד צריך לאסוף כוחות רבים בשביל לזכור עם מי הוא נמצא בזוגיות, ולעשות את האבחנה.
עיתים, בן הזוג מוצא את עצמו "נגרר" אחרי החולה, למחוזות חדשים, ולא בהכרח רצויים. לעיתים הוא פשוט חש שנשאר לבד, עם התמודדות קשה. גם לבן הזוג החולה קשה- גם ההתמודדות עם המחלה, וגם הידיעה שאינו יכול להוות באותו רגע בן זוג אטרקטיבי, הוא אינו יכול למלא את חלקו בזוגיות, והעתיד אינו ברור.
קושי נוסף, שממעטים לדבר עליו, קשור לתפקוד מיני, שהוא חלק בלתי נפרד מזוגיות. רבות מהתרופות הפסיכיאטריות גורמות לפגיעה בתפקוד המיני, ויש לתת על כך את הדעת בהתאמת הטיפול התרופתי.
איך מתמודדים, והאם זה כדאי?
הזוגיות עצמה, יכולה להוות כלי טיפולי חשוב בפגועי נפש. התחושה שיש שם מישהו שאוהב ללא תנאי, שמהווה משענת ושותף יכולה לשפר את הדימוי העצמי, לוסת את מצבי הרוח, ולתרום רבות לחולה. גם עבור בן הזוג, ההתמודדות- גם אם אינה פשוטה, יכולה להיות משתלמת כאשר הוא מצליח לחלוק את חייו עם אדם אהוב, למרות הקשיים.
הדבר החשוב ביותר בזוגיות בכלל, ובזוגיות בצל מחלת נפש בפרט, היא היכולת לדבר ולשתף פעולה. ככל שבני הזוג יכולים לשתף יותר זה את זה בקשייהם, במחשבותיהם ובדילמות שלהם, כך הסיכוי שיוכלו לעזור אחד לשני, לתת למחלה להיות ברקע ולא בקדמת חייהם.
חשוב מאוד שבן הזוג הבריא יהיה שותף בטיפולים של החולה- יכיר את המטפלים, את הפסיכיאטרים ואת הסימנים אליהם צריך לשים לב. ככל שרשת התמיכה של בני הזוג רחבה ויעילה יותר (מבחינת משפחות המקור, או גופים מטפלים), כך הסיכוי שיוכלו לשמור על זוגיות טובה.
