וולבוטרין היא תרופה פסיכיאטרית, אנטי דיכאונית. השם הגנרי של התרופה הוא בפרופיון והיא מוכרת גם בשם זייבאן (למרות שבזייבאן המינון נמוך יותר).
מתי משתמשים בוולבוטרין?
וולבוטרין היא תרופה אנטי דיכאונית, והיא משמשת לטיפול בעיקר במקרים של דיכאון מג'ורי (כלומר, דיכאון חריף יחסית, ולא במקרים של דיסטימיה או של דיכאון קל).
בדרך כלל וולבוטרין אינה תרופה של קו ראשון, והטיפול התרופתי בדיכאון מתחיל בתרופות אחרות. עוברים לוולבוטרין כאשר תופעות הלוואי שנוצרות בשימוש בתרופות אחרות קשות מידי, או כאשר החולה אינו מגיב לתרופות אחרות, ומנסים להשתמש בתרופה שפועלת על מנגנונים אחרים במח הקשורים לדיכאון.
תחת השם זייבאן, משווקת התרופה כאמצעי עזר לגמילה מעישון.
איך פועלת וולבוטרין?
ישנם שלושה נוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים) שנחשבים למשמעותיים ביותר בתמונה של דיכאון. שמותיהם הם דופמין, נוראדרנלין וסרטונין.
בתמונה דיכאונית, ישנה ירידה של ריכוז החומרים הללו במח, ומטרתן של כל התרופות נוגדות הדיכאון היא להעלות את רמתם באיזור הסינפסות (סינפסה היא המרווח שיש בין תא עצב לתא עצב, אליו נשלחים הנוירוטרנסמיטורים על מנת להעביר את המסרים העצביים מתא לתא).
וולבוטרין פועלת על נוראדרנלין ועל דופמין. אחרי שהמוליכים העצביים נפלטים אל הסינפסה, הם מפורקים בה על ידי אנזימים ייעודיים, או שהם חוזרים אל תא המקור לשימוש חוזר, בתהליך שנקרא "קליטה מחדש". וולבוטרין גורמת לעיכוב הקליטה מחדש של נוראדרנלין ודופמין, וכך מעלה את ריכוזם בסינפסה, וגורמת לירידה בסימני הדיכאון.
את התרופה נוטלים פעם אחת ביום, במינון של 150-300 מ"ג. השפעתה המרבית מופיעה לאחר כארבעה שבועות.
יתרונות של וולבוטרין על פני תרופות נוגדות דיכאון אחרות
וולבוטרין שייכת לדור החדש של תרופות אנטי דיכאוניות, ולכן נחשבת לבטוחה וליעילה יותר.
ראשית, הוולבוטרין אינה מסוכנת בנטילת יתר, תכונה משמעותית לתרופה אנטי-דיכאונית. התרופות הנפוצות יותר ממשפחת ה-SSRI, פועלות באופן דומה לוולבוטרין, בעיכוב מנגנון הקליטה מחדש, אך הן פועלות באופן סלקטיבי על סרטונין.
אצל אנשים שהדיכאון שלהם מאופיין בירידה דווקא בנוראדרנלין או בדופמין, הוולבוטרין תהיה יעילה יותר מאשר SSRI אחרים. במקרים מסוימים, ניתן להגיע להשפעה הטובה ביותר על ידי שילוב בין וולבוטרין לבין SSRI.
כמו SSRI אחרים, גם לוולבוטרין לוקח תקופה של מספר שבועות עד להגעה להשפעה מלאה. למרות שלעיתים מדובר בתקופה ארוכה וקשה, כאשר המינון מאוזן, והתרופה במלוא השפעתה, החוויה של המטופלים היא של שיפור במצב הרוח וביכולת התפקוד.
תופעות לוואי
כמו לכל תרופה, גם לוולבוטרין ישנן תופעות לוואי. ראשית, אין לקחת את התרופה אם ידוע על כשלים בתפקוד הכבד או הכליות, מחלות לב ובמצב של פסיכוזה.
תופעות הלוואי הנפוצות הן יובש בפה, טשטוש בראייה, כאבי ראש, סחרחורות, בחילות והקאות, תחושת חוסר שקט או עוררות גבוהה, קשיים בהרדמות, שינויים משמעותיים בתיאבון (ועליה או ירידה במשקל בהתאם), וטכיקרדיה (עליה בקצב הלב). במקרים נדירים יותר, עולה הסיכוי לפירכוסים, בעיקר אצל אנשים שכבר חוו פירכוסים בעבר או שיש רקע של פגיעת ראש.
יש לציין, שמרבית תופעות הלוואי הן קלות, וחולפות מעצמן בתוך מספר שבועות. ברוב המקרים, כאשר מגיעים לשימוש בוולבוטרין, התועלת של התרופה עולה על המחיר הקל של תופעות הלוואי. תופעות אופייניות ל-SSRI, כמו פגיעה בחשק המיני אינן אופייניות לוולבוטרין.
באופן פרדוקסלי, אחת התופעות שעלולות להופיע בנטילת וולבוטרין, היא התחזקות של המחשבות האובדניות, שעשויות לאפיין גם ככה חולי דיכאון. חשוב מאוד לקבל את הטיפול התרופתי תחת מעקב פסיכיאטרי, וטיפול פסיכותרפויטי, על מנת לאתר בזמן את התחזקות האובדנות, ואף להחליף טיפול תרופתי במקרה הצורך.
ראו גם:
תרופת דוקספין
