בעשורים האחרונים מתפתח תחום מחקרי משמעותי מאוד שנקרא גנטיקה.
המיפוי של הגנום האנושי, ההבנה של התפקידים של הגנים ביצירת מי שאנחנו, איך שאנחנו נראים, האופן שבו אנחנו מתנהגים, ואפילו המחלות שבהם אנחנו לוקים, שינה באופן משמעותי את תפיסת העולם הרפואית.
גם בתחום מחלות הנפש יש משמעות לעולם הגנטיקה, אך נראה שהתמונה מורכבת יותר.
המלחמה הישנה: טבע או סביבה?
בראשית התפתחות הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, עלתה שאלה משמעותית: האם מה שקובע את הדרך בה אנחנו או אישיותנו מתפתחים הוא הטבע שלנו, עם מה שאנחנו נולדים, או הסביבה שלנו, שמעצבת אותנו?
היו חוקרים שדיברו על החשיבות של הטבע- הכל ידוע מראש, הנטיות שלנו כולם מושפעות מהמבנה הפיזיולוגי שלנו. חוקרים אחרים דיברו על חשיבות הסביבה- אנחנו לוח חלק (טאבולה ראסה), וכל התפתחותנו תלוייה במאה אחוז בסביבה אליה אנחנו נחשפים.
במהלך השנים שככה המלחמה הישנה הזו, כאשר רב החוקרים מסכימים היום שהאמת נמצאת איפשהו באמצע. אכן, אנחנו נולדים עם מטען גנטי ופיזיולוגי, אשר יש לו השפעה גדולה מאוד על מי שאנחנו. וכמובן, שגם הסביבה אליה אנחנו נחשפים נותנת את השפעתה ומעצבת אותנו, בתוך המסגרת שנקבעת על ידי הטבע.
על כן, גם כאשר מדברים על הפרעות ומחלות נפשיות, חייבים להתייחס גם לסביבה וגם לגנטיקה.
האם מחלות נפשיות מושפעות מגנטיקה?
מקובל לחשוב, שכמעט כל מחלה בעולם מושפעת מגנטיקה. מדוע ילד מסויים נדבק בשפעת כל שני וחמישי, וילד אחר, באותו גן ילדים, חולה רק פעם בשנה? התשובה עשוייה להיות קשורה בנטיות הגנטיות של הילדים, שמשפיעות על התפתחות ותפקוד המערכת החיסונית, למשל. מחקרים גנטיים נעשים על כל המחלות הנפשיות, וכמעט בכל מחלה נמצא מרכיב גנטי כלשהו.
הבעיתיות בחקר הגנטי במחלות נפשיות
בנוסף להשפעה של הגנטיקה, אי אפשר להתעלם מהשפעה סביבתית משמעותית בכל הקשור להפרעות נפשיות.
המחקרים נעשים בדרך כלל בבדיקות מתמשכות של תאומים זהים (שהמטען הגנטי שלהם זהים), וכך ניתן לראות האם שני תאומים ילקו באותה מחלה נפשית, או שלגנטיקה הזהה אין השפעה כה משמעותית.
הממצאים מראים שברב המקרים מהווה המבנה הגנטי דיספוזיציה, כלומר נטייה מולדת. ישנם אנשים שהמבנה הגנטי שלהם הוא כזה שהם מועדים יותר לחלות במחלה נפשית כזו או אחרת. כנראה, שבהתרחש אירוע כלשהו, או רצף של אירועים, במציאות הסביבתית, הנטייה הגנטית תתממש, ותפרוץ המחלה הנפשית.
מחלות נפשיות בעלות רקע גנטי חזק
ישנן מספר מחלות בהן ידוע שהרקע הגנטי הוא משמעותי יותר מאשר במחלות אחרות. המשמעות של זה היא שהסיכוי של בן משפחה של אדם שחולה במחלה כזו לחלות גם הוא, גבוה באופן מובהק מאשר הסיכוי של אדם שאין לו קרוב משפחה חולה.
המחלה הבולטת ביותר היא הפרעה דו קוטבית (מאניה דיפרסיה). מחלה בעלת רקע גנטי מובהק נוספת היא הסכיזופרניה על סוגיה. אין זה אומר שכל בן משפחה של אדם חולה ילקה בהכרח באותה מחלה, באותו אופן ובאותה עוצמה. אך הסיכוי לכך בהחלט קיים, גם בהעדר טריגרים חיצוניים.
המשמעות של גנטיקה
משמעות המחקרים הנוגעים לגנטיקה של מחלות נפשיות היא בעלת אופי מוסרי. האם אדם שסובל ממחלה נפשית צריך להמנע מהבאת ילדים לעולם, משום הסיכוי הגדול יותר שגם הם ילקו במחלתו, האם זה מוסרי למנוע מאדם הבאת ילדים לעולם מתוך חשש שאולי יורשי להם גנטיקה בעייתית?
אין לשאלות אלה תשובות חד משמעיות. באופן כללי נראה, שלפחות בתחום של בריאות הנפש, חשיבות גדולה יותר קיימת ליכולת של אדם (חולה) לגדל את צאצאיו, לדאוג להם, ולהעניק להם מסגרת התפתחותית תקינה ובריאה ככל האפשר, כדי להעלות את הסיכויים שהסיכון הגנטי ישאר רק סיכון ותו לא.
