כשמדובר בדיכאון, אנשים רבים תוהים אם קיימים סוגי אישיות הנוטים יותר לדיכאון. ואכן יש. אך צריך לזכור רק שכאשר מדובר בתכונות אישיות, נדיר שכל אדם יהיה על הקצה הקיצוני בכל קנה מידה אישי.
בנוסף, לא קיימים מחקרים המוכיחים באופן חד משמעי כי בעלי סוג מסוים של אישיות יסבלו מדיכאון, אך הקביעה הברורה ביותר היא שלעתים קיים קשר בין תכונות אישיות מסוימות לבין הפרעות מצב רוח.
המבודדים המופנמים
למרות שאדם בעל אישיות דיכאונית נהנה מחברת אנשים אותם בחר בקפידה, לעתים קרובות הוא משתוקק לזמן לבד ואפיל לבידוד טרם השיבה המחודשת לקבוצה. פעילות חברתית מוגברת עשויה לגרום לתחושת תשישות רגשית.
אדם עם הפרעה זו עשוי לחוות חרדה חברתית או אפילו התקפי חרדה הקשורים לחשיפה חברתית. הוא מעדיף חברת אדם אחד לעומת התרועעות עם קבוצה. הוא משועמם מחברת עצמו רק לעתים רחוקות, היות ותרחישים רבים מתנהלים בראשו וכובשים את תשומת ליבו.
תסמיני התבודדות המובילים להתפתחות דיכאון
הנטייה להימנע ממצבים חברתיים עשויה להקשות על אנשים קרובים לנסות לסייע לו אם הוא מפתח דיכאון, והוא עשוי להתנגד בתוקף לכל המאמצים לסייע לו לצאת מהדכדוך. לא מעט מחקרים מראים שאנשים מופנמים סובלים יותר מדיכאון בהשוואה לאנשים מוחצנים יותר.
לדוגמא, מחקר שנערך בשנת 2002 מצא שיעור של אנשים מופנמים בהיקף של 74% בקרב אוכלוסיית אנשים מדוכאים. המדענים הגיעו למסקנה לפיה הסתגרות מוגברת מנבאת התמדת תסמיני דיכאון שאינם משתפרים.
היות ובידוד מוגבר עשוי להעמיק התקפי דיכאון, חשוב שלמרות הנטיות המופנמות, אדם יחפש תמיכת קשר אנושי. מטפל מהימן מסייע בהתמודדות פיתוח וקיום יחסים בינאישיים עם אחרים.
חתירה לשלמות ורצון מוגזם בהישגים
המשאלה הגדולה ביותר של אנשים אלו היא להיות מושלמים בדרך כלשהי. יתכן שהם למדו מהוריהם לחתור לשלמות, עד כדי ביקורת עצמית מוגזמת וחוסר סובלנות לביצוע טעויות.
הם מתייחסים לכל ביקורת כעלבון אישי, ומכים את עצמם על חוסר היכולת להיות מספיק טובים למרות שהם עושים כמיטב יכולתם, אפילו עד לנקודת תשישות גופנית ונפשית.
הערכתם העצמית מותנית באופן משמעותי באמצעים חיצוניים, והם חרדים לגבי מה שאחרים עשויים לחשוב עליהם ועל פגמיהם האפשריים. הם סובלים באופן קבוע מאכזבה מהחיים, ולעיתים רחוקות נהנים מהישגיהם.
החתירה לשלמות קשורה לסיכון גבוה לבעיות נפשיות כולל דיכאון
העובדה כי סוג אישיות זה מוביל לעתים רחוקות לסיפוק בחיים, היא המרכיב העיקרי המוביל לדיכאון וחרדה. בנוסף לדיכאון, מספר חוקרים סבורים שחתירה לשלמות קשורה אף להפרעות אכילה, בעיות בנישואין והתאבדות.
השאיפה לשלמות עשויה להיות מקור משמעותי למתח וחרדה המגבירים יותר את הסיכון להתפתחות דיכאון. לכן מומלץ להתאים את הציפיות לרמת הישגים סבירה יותר. פסיכולוג מסייע בפיתוח אמצעים מציאותיים של שביעות רצון מהחיים וההצלחה. קבלת פגמים, השלמה עם טעויות וסלחנות עצמית מתקדמים לשיפור הבריאות הנפשית.
יצירתיות וחלומות בהקיץ
אנשים אלו מתוארים על ידי אחרים כיצירתיים. הם חולמים בהקיץ ודעתם מוסחת ממציאת ההתמקדות בחיים עד כדי שיבוש מערכות יחסים. הם נוטים להתכנס פנימה לעצמם ולפתח את הכישורים היצירתיים שלהם.
הם עשויים להיחשב רגישים ביותר ולא לעסוק בהתבוננות ומחשבה מעמיקה. הם יכולים להיות משוררים, סופרים, מוסיקאים, ציירים או לעסוק בתחומים כגון אמנויות הבמה. אנשים יצירתיים בעלי כישרונות מרובים רודפים אחר מספר מטרות אמנותיות במקביל, ודיכאון אינו מחלה נדירה בקרב אנשים יצירתיים.
למעשה, הפרעה דו קוטבית נקשרת היטב אף היא עם תכונות יצירתיות. למעלה מעשרים מחקרים שונים מצביעים על שיעור מוגבר של מחלות דו קוטביות ודיכאון בקרב אנשים יצירתיים ביותר.
מסילביה פלאת' ועד קורט קוביין: אנשים יצירתיים מועדים יותר לסבול מדיכאון
הקרן האמריקאית למניעת התאבדות תומכת גם בהקשר זה, ומומחים מצטטים מחקר, למשל, שמצא שמשוררים וסופרים נמצאים בסיכון גבוה פי ארבע מאשר אחרים, לסבול מהפרעות רגשיות. הם פרסמו אף רשימת אנשים מפורסמים מכל הזירות האמנותיו אשר נאבקו עם דיכאון או הפרעה דו קוטבית, החל מסילביה פלאת ועד קורט קוביין.
כישרון אמנותי הוא מתנה אמיתית המספק התעלות רוחנית משמעותית ואפשרות ביטוי לשמחה וכאב רגשי. אך אנשים יצירתיים בעלי נטייה לדיכאון צריכים למצוא איזון בין פיתוח כישוריהם לבין שמירה על יציבות רגשית.
תסמיני יצירתיות המשפיעה על דיכאון וחשיבות הטיפול
אנשים הסובלים מהפרעה דו קוטבית, עשויים במיוחד לחוש כי הבעתות מההתקפים מתבטאות במאמציהם האמנותיים. הם עשויים להתקשות לוותר על אמנותם אם הם מאמינים כי היצירתיות שלהם היא השראה או מונעת על ידי הגברת אנרגיה ומצב רוח.
תמיכת טיפול בדיכאון מסייעת לאדם בעל אישיות זו להשיג את האיזון הדרוש למניעת טווח הסכנה הנובע משיאים רגשיים גבוהים מדי או שקיעה עמוקה מדי למעמקי מחשבות אובדניות.
