מקור המונח סאדיזם הוא מהמרקיז דה-סאד שהיה אריסטוקרט צרפתי בעל תפישת עולם ליברטינית והתאכזר לקרבנותיו על מנת להשיג טובות מיניות עד שלבסוף אושפז כלא שפוי.
המושג סאדיזם מתייחס להשגה של גירוי וסיפוק מיני על ידי גרימה של כאב גופני או נפשי לאחר שהוא מושא התשוקה המינית. העוררות המינית של הסאדיסטים נעוצה בגרימה של סבל לאחר, למשל כפיתה של השותף המיני או הלקאתו.
ניתן לגרום כאב באמצעות הצלפות, נשיכות או צביטות בעוצמות שונות, החל מעוצמה מתונה ביותר ועד דרגות עוצמה גבוהות שעשויות אף להסתיים ברצח.
חשוב להבחין בין עניין חולף במנהגים סאדו-מאזוכיסטיים לבין סאדיזם שמגיע בצורה של פרפיליה. פפריליה היא דפוס מיני מקובע שבו נדרשים אביזרים, טקסים או נסיבות יוצאות דופן לצורך השגת סיפוק מיני. נמצא כי אחוז ניכר מהאוכלוסייה נהנה מפעילויות סאדיסטיות מידי פעם, אולם כשמדובר על סאדיזם כפרפיליה, הפעילות המזוכיסטית היא הדרך העיקרית להשגת סיפוק מיני.
בחלק מהמקרים האקט הסאדיסטי כולל קיום של יחסי מין ולעיתים הסיפוק המיני מושג על ידי ביצוע המעשה הסאדיסטי. לדוגמא, סאדיסט יכול לפצוע את השותף המיני שלו ותוך כדי מעשה להשיג סיפוק מיני.
לפעמים הפעילות הסאדיסטית מקושרת לבעלי חיים או לחפצים ולא לבני אדם כמו מקרה של אדם שגנב נעלי נשים וביתר אותן בסכין.
ההפרעה נפוצה הרבה יותר בקרב גברים בהשוואה לנשים.
גורמים לסאדיזם
מרבית התיאוריות רואות בהתפתחות של סאדיזם כקשורה באופן ישיר לאופן בו גדל האדם. חוויות שליליות בילדות הן הגורם המרכזי להתפתחות ההפרעה. ההפרעה יכולה גם להתפתח כהתניה, כלומר הסאדיזם יהיה מקושר לדבר אחר שיהווה טריגר להופעתו. למשל, קשר מתמשך עם גירוי הקשור להנאה מינית או לסבל של אחרים יכול לגרום להופעה של סאדיזם.
ארבעה סוגים של סאדיסטים
סאדיסט לא צפוי (Explosive Sadists) – מגיבים באלימות שקשה לצפות אותה מפני שהם מאוכזבים מחייהם. התנהגות אלימה זו באה לידי ביטוי בהתפרצויות זעם, התקפות על אחרים וזעם לא נשלט.
סאדיסט עריץ (Tyrannical Sadist) – מתאפיין באכזריות רבה כלפי הקרבנות והם יותר מסודרים מבחינת המעשים שלהם בהשוואה לסוג הקודם שלסאדיסטים. הם מנסים להשתמש באלימות ככלי מכוון כדי לעורר טרור ופחד מפניהם. הם מוודאים בצורה קפדנית שהקורבן שבחרו לא יילחם מולם כשהם מתעללים בו. לסאדיסטים עריצים יש בדרך כלל רמת ביטחון עצמי נמוכה והם מנסים באופן תמידי להסתתר מפני העולם, כך שבאמצעות התעללות באחרים, הם צוברים תחושה של עליונות.
סאדיסט הכופה את רצונו על האחר (Enforcing sadist) – בקטגוריה זו מצויים לא פעם אנשי צבא, מנהלי בתי כלא, דיקני פקולטות באוניברסיטאות וממלאי תפקידים המערבים סמכות, כיוון שהם חשים שמתוקף תפקידם הם אמורים להעניש את אלה שעוברים על החוקים. מתוקף תפקידם הענישה על עבירה על החוקים אמורה להיות הוגנת, אולם בתור סאדיסטים, הם לרוב מוצאים דרכים מרושעות וקיצוניות להעניש את העוברים על החוקים. לעיתים הצורך שלהם להעניש אחרים היא כל כך קיצונית עד שהיא גורמת להם לאבד מודעות למעשיהם בזמן הענישה. לרוב אין מי שיתנגד להם (גם אלה שלא עברו על החוק ומודעים לכך שהם מענישים אחרים) כיוון שהם פועלים מתוקף הסמכות שניתנה להם והם מתנהגים בצורה נורמלית לחלוטין ביום יום.
סאדיסט חסר עמוד שידרה (Spineless Sadist) – סוג זה של סאדיסט הוא הפוך לחלוטין משלושת הסוגים הקודמים שהוזכרו מפני שהם חסרי ביטחון לחלוטין. הם מצפים לסכנה ועל מנת שלא להתמודד עם ההשלכות של הסכנה, הם תוקפים ראשונים ברגע ש"התוקף" המדומה שלהם לא מוכן לכך. התקיפה מעבירה מסר לאחרים שהם אינם מפחדים וכך סאדיסטים אלה יכולים לשלוט ברגשותיהם ולהתנהג בדרך שהיא הפוכה לאיך שהם מרגישים. סאדיסטים חסרי עמוד שידרה מחפשים שעירים לעזאזל שכלפיהם הם יכולים להתנהג כבריונים, מה שמאפשר להם לתקוף את הדברים שהם לא אוהבים בעצמם.
ראו גם:
הפרעת אישיות סכיזואדית
