בני האדם הם יצורים מורכבים מאוד. הגוף שלנו הוא מכונה שלא תיאמן- משאבות, שסתומים, צינורות, זרמים חשמליים ועוד – הכול עובד מעצמו בתיאום מושלם. חוץ מזה, יש גם דברים שקשה לגעת בהם, אך אנחנו יודעים שהם קיימים- אנחנו חושבים, אנחנו מרגישים, יש לנו רצונות, דחפים, משאלות, תקוות… לכל אלה קוראים בשם הכללי "נפש".
כאשר הגוף שלנו חולה, אנחנו מרגישים כאב פיזי. אנחנו מתקשים לתפקד מכיוון שהגוף שלנו מגיב למחלה, מנסה להלחם בה, או שהוא פשוט נפגע ממנה. במקרים כאלה רובנו פונים לרופא, מקבלים טיפול. במקרה הטוב, המחלה חולפת.
במקרים אחרים המחלה מנצחת את הגוף, והחולה מת. אך אי אפשר להתעלם גם מהמרכיב הנוסף של האדם- הנפש. גם הנפש יכולה להיות חולה. אמנם אין וירוס ואין חיידק, אך המחלה גורמת לכאב, לקושי ולמצוקה. היא פוגעת בתפקודו של האדם ודורשת טיפול. בחלק מהמחלות, גם מחלת נפש יכולה לגרום למוות (בעיקר מתוך אקטים אובדניים, וגם מתוך פגיעה בבוחן מציאות שגורמת ללקיחת סיכונים מיותרים).
סוגי הפרעות הנפש
קיים מגוון רחב של מחלות והפרעות נפשיות. ההפרעות מסווגות, מאופיינות וממוינות במדריכים הפסיכיאטרים השונים- ה- DSM האמריקאי, וה- ICD האירופאי. מדי מספר שנים המדריכים מעודכנים, הסיווגים משתנים, ואבחנות מצטרפות או יורדות. בכך, משקפים המדריכים את הראייה התרבותית שיש ביחס למחלות הנפש (לדוגמא, עד 1994 הומוסקסואליות נחשבה למחלת נפש במדריך האמריקאי, ורק בגרסה שהתפרסמה בשנה זו ירדה האבחנה מהמדריך). לא כל ההפרעות המופיעות במדריכים נחשבות למחלת נפש. חלקן הן הפרעות אישיותיות, הפרעות מולדות או התפתחותיות.
בקבוצת מחלות הנפש ניתן למנות את ההפרעות הבאות:
- הפרעות מצב רוח: מצב של דיכאון מג'ורי, מאניה, הפרעה דו קוטבית (מאניה דיפרסיה), ציקלותימיה או היפומאניה.
- הפרעות פסיכוטיות: סכיזופרניה על סוגיה השונים, פסיכוזה, והפרעות דלוזיונאליות.
- הפרעות אכילה: אנורקסיה נרבוזה ובולימיה נברוזה או תסמונת רפונזל.
- הפרעות חרדה: פוביות, חרדה מוכללת, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD), הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD).
- הפרעות דיסוציאטיביות: דיסוציאציה או הפרעת זהות דיסוציאטיבית (DID).
- הפרעות הסתגלות.
גורמים למחלות נפש
במחלות גופניות, בהרבה מקרים אפשר למצוא את הגורם למחלה – גורם זר, חיידק או וירוס, גידול או מוטציה בתוך הגוף. במחלות הנפשיות, איתור הגורם למחלה מורכב הרבה יותר. כיום מקובל לדבר על שילוב של גורמים, בתוך המודל הביו-סוציו-פסיכולוגי.
א. מרכיב פיזיולוגי: בחלק ממחלות הנפש, ניתן לדבר על אלמנטים פיזיולוגים או תורשתיים. ידוע, למשל שהפרעה דו קוטבית היא בעלת מרכיב תורשתי משמעותי. במחלות אחרות ניתן להבחין בשינויים משמעותיים במבנה או בתפקוד של המח והחומרים הנמצאים בו. את השינויים ניתן לראות בהדמיות מוח שונות.
ב. מרכיב סוציולוגי-חברתי: לא אחת, הסביבה בה האדם גדל היא משמעותית מאוד בהתפתחות המחלה. כך למשל סביבה שאינה מוקפת, תומכת ומכילה עשויה לעודד התפתחות של הפרעות מצב רוח. סביבה הנותנת דגש על דימוי גוף עשויה לעודד הפרעות אכילה ועוד.
ג. מרכיב פסיכולוגי: אנשים שונים באים לעולם עם מבנה נפשי שונה, עם רגישויות ונטיות מולדות ונרכשות. באינטראקציה עם הסביבה ועם נטיות ביולוגיות, הנפש עשויה לא להתמודד, ולפנות למנגנוני הגנה שונים היוצרים פגיעה בתפקוד ובהסתגלות של האדם, ולמחלות נפשיות.
סימפטומים של מחלות נפש
לכל מחלת נפש יש את הסימפטומים המאפיינים אותה. ובכל זאת, אפשר לציין מספר מאפיינים הקיימים בכל מחלות הנפש, והם אלה שמגדירים את המצב כמחלה. מעל לכל יש לציין את המצוקה הסובייקטיבית שהאדם חש. מחלות נפש גורמות לקושי משמעותי בהתמודדות, לכאב נפשי, לחוסר יכולת להסתגל.
אדם חולה מרגיש שהוא חולה. נוסף על המצוקה, מחלות גורמות באופן אובייקטיבי לפגיעה ביכולת התפקוד לפחות במישור חיים אחד- חברתי, תעסוקתי, לימודי או בינאישי. את הסימפטומים הספציפיים של כל הפרעה ניתן לחלק לסימפטומים העוסקים במחשבות המאפיינות את המחלה, התנהגויות המאפיינות אותה, ותחושות סובייקטיביות המלוות את החולה. חשוב לציין שהפרעות נפשיות נפוצות גם בילדים ולא רק בקרב מבוגרים.
טיפול במחלת נפש
טיפול במחלת נפש מורכב הן מהתייחסות פיזיולוגית (טיפול פסיכיאטרי פרמקולוגי באמצעות תרופות פסיכיאטריות), התייחסות נפשית רגשית (באמצעות טיפול פסיכותרפויטי בגישה כלשהי), והתייחסות סוציאלית לסביבתו של החולה וליכולתו לתפקד ולהתמודד בתוך החברה. השילוב, המינון ואופי הטיפול צריך להיקבע בהתאם למחלה ולצרכיו הספציפיים של כל חולה. טיפול נוסף שיכול לסייע בהפרעות נפשיות הוא גרייה מגנטית (TMS).
