חרדת בחינות היא פוביה המיוחסת להפרעות החרדה והיא מתבטאת באמצעות חרדת ביצוע בסיטואציות שבהם מעריכים ובוחנים את פעילותו של הפרט.
חרדת בחינה, בהגדרתה, היא סיטואציה שגורמת לעלייה ברמת הלחץ. כאשר מסתכלים עלינו, מעריכים אותנו על סקאלה כלשהי ביחס ליכולת כלשהי, טבעי שנחוש מידה מסוימת של חרדה. בדרך כלל החרדה הזו מקושרת לאפשרות שיעריכו אותנו בצורה שלילית. כמו כן, כאשר מדובר בבחינות בעלות מאפיינים אקדמיים (כלומר, בחינה על ידע, בבית הספר או במוסד השכלה כלשהו), החרדה היא מפני האפשרות להיכשל, מפני הפגיעה בערך העצמי ובהערכה של אחרים, וכמובן שגם מפני משמעויות אובייקטיביות של כשלון בבחינה.
למעשה, מקורו של כל פחד הוא אבולוציוני, ומטרתו לסייע לנו בהישרדות, כך שגם חרדת בחינות יכולה לעזור לנו. מחקרים מראים, שברמה מסוימת של חרדה, הגוף מתעורר, המח מתחדד, והביצועים שלנו משתפרים. אדם שניגש אדיש לבחינה בדרך כלל יצליח פחות. הבעיה מתעוררת כאשר רמת החרדה גבוהה מידי, ואז במקום לעורר ולחדד את תגובותינו, היא עומדת בעוכרינו, ומורידה את התפקוד, בין אם באופן מינורי, ובין אם בשיתוק מוחלט.
מאפיינים של חרדת בחינות
חרדת בחינות עשויה להתעורר בתגובה לכל סוג של בחינה, והיא נפוצה במיוחד בבחינות אקדמיות בבית הספר או בהשכלה גבוהה. אנשים מדווחים על מגוון הופעות כתוצאה מהחרדה. אצל חלקם, החרדה מופיעה כבר ברגע שנודע להם על הבחינה המתקרבת. אצל אחרים, החרדה מופיעה בתהליך הלמידה וההתכוננות לבחינה, או שרמת החרדה עולה רק בזמן הבחינה עצמה.
המופע השכיח ביותר של חרדת בחינות הוא תופעת ה"בלאק- אאוט" – תלמיד שהתכונן היטב, שולט בחומר ומכיר אותו, ופתאום במהלך הבחינה הוא חש תחושה שהמח מתרוקן, שחור, אין שם כלום. התלמיד החרד פשוט לא זוכר כלום, ולא יכול לפתור את הבחינה. כאן מתחילה מערבולת שקשה מאוד לצאת ממנה. במקום החומר של הבחינה מתחילות להופיע בראש מחשבות קטסטרופליות: "אני לא יודע כלום", "אני הולך להיכשל", "שכחתי הכל", "לא התכוננתי כמו שצריך", "אני טיפש", "אני כישלון" וכדומה. כמובן שכאשר מחשבות מסוג זה מופיעות בראש, אין כל אפשרות לחומר של הבחינה לחזור, מה שכמובן מחזק את המחשבות עוד ועוד.
בנוסף לפן הקוגניטיבי, אצל חלק מהאנשים שסובלים מחרדת בחינות מופיעות גם תגובות פיזיולוגיות משמעותיות כמו הזעת יתר, עליה בלחץ הדם, עליה בקצב הלב ובעוצמתו, רעד ובחילה. חרדת בחינות עשויה להשפיע לאורך זמן ארוך יותר (גם לפני הבחינה, גם כשמתכוננים אליה) ולכן נצפות גם תופעות פסיכוסומטיות כגון כאבי בטן, החלשות המערכת החיסונית, בעיות בעיכול, כאבי ראש ועוד.
כאשר חרדת הבחינות קשה, עשויים להופיע גם סימפטומים התנהגותיים, שבראשם- הימנעות. אנשים אלה יעשו הכל כדי לא להיכנס לסיטואציה של מבחן, ולכן הם ימנעו מהשכלה גבוהה, ואפילו יוותרו על השכלה בסיסית יותר.
טיפול בחרדת בחינות
ברוב המקרים הטיפולים המומלצים לחרדת בחינות הם באמצעות פסיכותרפיה, ובעיקר טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים או ביופידבק. טיפולים אלו נחשבים להתערבויות היעילות ביותר בסיטואציה של חרדת בחינות.
טיפול פסיכיאטרי בדרך כלל אינו הקו הטיפולי הראשון בחרדת בחינות. עם זאת, לעיתים החרדה כה קשה עד כי אין אפשרות להתגבר עליה בכלל, הטיפול בה מעורר חרדה בעצמו, והפגיעה בהתמודדויות היומיומיות של התלמיד היא גדולה (אם למשל חרדת הבחינות מתרחבת ומשפיעה על תפקודו גם בשיעור רגיל, שאין בו בחינה). במצבים כאלה, יש לעיתים מקום לשקול התערבות פסיכיאטרית להפחתת רמת החרדה.
טיפול תרופתי בחרדה מורכב משני סוגים של תרופות. הסוג הראשון הוא תרופות אנטי-חרדתיות ניתנות במצב בו החרדה מתרחבת ומשפיעה כל הזמן. תרופות אלה מוכרות בדרך כלל כנוגדות דיכאון (פרוזק, ציפרלקס וכדומה), אך השפעתן על הפחתת חרדה טובה. הסוג השני הוא תרופות הרגעה, שניטלות במצבי חירום כדי להפחית רמת חרדה רגעית (כמו ואליום). חשוב לציין כי יש לשקול היטב התאמתן של תרופות אלה לפני הבחינה מכיוון שהן עשויות להרדים ולעיתים הפתרון היעיל הוא ליטול אותן בשלב הלימוד לבחינה ולא בבחינה עצמה.
