חרדה ודיכאון הן שתי הפרעות שונות, ממשפחות שונות בעץ הפסיכיאטרי. ובכל זאת, כל כך הרבה מדברים עליהן ביחד. הסיבה העיקרית לכך שחרדה ודיכאון הולכות יד ביד בשיח הטיפולי המקצועי והפופולרי היא הקומורבידיות- הופעתן המשותפת בתחלואה של אדם אחד. רבים מהמאובחנים בהפרעת חרדה כלשהי סובלים גם מדיכאון- ולהפך.
סיבה נוספת קשורה לטיפול. התרופות שנקראות "נוגדי דיכאון" מועילות ברב המקרים גם לאנשים הסובלים מהפרעות חרדה. להלן, נסקור את המאפיינים העיקריים של הדיכאון ושל החרדה, ונעמוד על הדמיון והשוני בין שתי ההפרעות.
דיכאון
דיכאון הוא הפרעה ממשפחת הפרעות מצב הרוח, והיא אחת ההפרעות הנפוצות ביותר- הן ברמה הקלינית-פסיכיאטרית, והן ברמה קלה יותר שאינה מגיעה לדרגת אבחנה פסיכיאטרית מג'ורית. דיכאון מאופיין בראש ובראשונה במצב רוח שלילי, דיספורי.
האדם מרגיש שאין טעם בחייו, הערך העצמי שלו יורד, הוא מפסיק להנות מדברים, כולל דברים שבעבר גרמו לו לסיפוק והנאה מרובים. הוא נמנע מפעילויות רבות, בעיקר פעילויות חברתיות, ובמקרים קיצוניים בכלל מפסיק לצאת מהבית או מהמיטה. אנשים הסובלים מדיכאון משנים את דפוסי האכילה שלהם, כך שהם אוכלים יתר על המידה (כפיצוי עצמי), או שנמנעים מאכילה.
גם דפוסי השינה משתנים, כך שהאדם יכול לישון שעות על גבי שעות, או לא להצליח להרדם כלל, או להתעורר פעמים רבות. כל זה מתבטא בחוסר אנרגיה והעדר כוחות. דיכאון מאופיין פעמים רבות במחשבות שליליות, בעיקר על מוות. לעיתים המחשבות על המוות הופכות למחשבות אובדניות וניסיונות אובדניים של ממש.
חרדה
חרדה היא משפחה של הפרעות שמאופיינות בהתעוררות של פחד ואיימה בסיטואציות שרב בני האדם מצליחים להתמודד איתן באופן יעיל (בדרך כלל, כאשר האיום אינו אמיתי, או שהוא כבר חלף). החרדה גורמת לתחושה של מתח, להתעוררות של מנגננונים פיזיולוגים שאמורים לשמש את האדם למלחמה או לבריחה מהגורם המאיים. מנגנונים אלה פוגעים ביכולת לתפקד באופן יעיל, יכולים לגרום גם לקפיאה במקום והתנתקות מוחלטת מהסיטואציה. החרדה גורמת לאנשים להמנע מסיטואציות מעוררות חרדה, ובכך מגבילה את התפקוד היומיומי.
דימיון בין דיכאון וחרדה
כאמור, הקשר בין דיכאון וחרדה נובע בעיקר מהופעתם המשותפת אצל אותו חולה. אנשים הסובלים מחרדה עלולים לפתח דיכאון בגלל ההגבלה והקושי הנובעים מהחרדה. אנשים הסובלים מדיכאון עלולים לפתח חרדה מפני חשיפה לחברה, למשל. ישנם גם סימפטומים משותפים לשתי ההפרעות. ראשית כל, שתי ההפרעות גורמות למצוקה סובייקטיבית של החולה.
שתיהן גורמות לפגיעה תפקודית ולצמצום טווח ההתנהגויות האפשריות לאדם. שתיהן גוזלות אנרגיה רבה ומותירות את האדם עייף ומותש. שתיהן עלולות לגרום לשינוי באופן בו האדם מתייחס לחברתו וסביבתו הקרובה. שתי ההפרעות עלולות להתפתח כתוצאה מחשיפה לאירוע או גירוי אמיתי (פרידה מבן זוג/ נשיכה של כלב), או ללא טריגר ברור. כאמור, שתיהן גם מושפעות באופן חיובי מאותו טיפול תרופתי.
הבדלים בין דיכאון וחרדה
ויחד עם זאת, מדובר בשתי הפרעות שונות, ממשפחות שונות. חרדה לא בהכרח משפיעה על מצב הרוח בסיטואציות שאינן קשורות להתעוררות החרדה. אדם עשוי לסבול מפוביה ספציפית ממעליות, למשל, ומלבד ההמנעות ממעליות, תפקודו יהיה מושלם. בדיכאון הסימפטום המרכזי הוא מצב הרוח השלילי והדיספורי, וחוסר ההנאה מפעילויות שונות.
בחרדה, לעומת זאת, הסימפטום המרכזי הוא תחושה של פחד, והמנעות מפעילויות בגלל שהן מעוררות את הפחד הזה (ולא בגלל שאין חשק להשתתף בהן). בנוסף, דיכאון הוא הפרעה שבאה בגלים, עם נסיגות, ואילו חרדה בדרך כלל מופיעה באופן רציף (כמובן, כאשר לא ניתן טיפול מתאים).
ראו גם:
הפרעת חרדה בשילוב עם דיכאון – דרכי ההתמודדות
כך מדברים עם הילדים על נגיף הקורונה מבלי להכניס אותם לחרדות מיותרות
