רמה קלה עד בינונית של מאניה, נקראת היפומאניה. זוהי הפרעה במצב הרוח, אך היא מאופיינת באופוריה, אופטימיות, לחץ של דיבור ופעילות וירידה בצורך לישון. יש אנשים שמפגינים יצירתיות גדולה במצב זה, בעוד שאחרים מפגינים שיקול דעת פגום ועצבנות.
בדרך כלל אדם שולט במצבי רוחו, כאשר טווח של מספר שינויי מזג נחשב לנורמלי. אך כאשר אדם סובל מהיפומאמניה, פעילותו חייבת להיות מופרת בשל המזג המשתנה.
היפומאניה היא סוג חמור פחות של מאניה, ולרוב אינה נתפסת כבעיה. האמת היא שהתחושה הכללית טובה. האדם חווה תחושה של רווחה ופרודוקטיביות גדולה יותר. יחד עם זאת, עבור אדם הסובל מהפרעה דו קוטבית, היפומאניה עלולה להתפתח למאניה, או לעבור למצב של דיכאון רציני.
בניגוד למאניה, היפומאניה נמשכת זמן קצר יותר, תסמיניה חמורים פחות והיא נעדרת ממאפיינים פסיכוטיים. אנשים הסובלים מהתופעה אינם חשים עוררות בשל חדשות טובות ואינם מושפעים מחדשות רעות.
מה גורם להיפומאניה?
ללא הפרעה במצב הרוח, היפומאניה עלולה להתרחש כתוצאה ממחלות, תפקוד לקוי של בלוטת התריס, חוסר איזון של קורטיזול, אפילפסיה, דום נשימה בשינה, זיהומים, סרטן, גידולים, אנמיה או מחסור בויטמינים.
מהם התסמינים של היפומאניה?
- נטייה להפריז בהערכת היכולות.
- תחושת הערכה עצמית מנופחת או גרנדיוזית.
- הגדלת צריכת אלכוהול.
- חוסר יכולת להבחין בסיכונים הברורים כתוצאה מפעילותם.
- יצירת תכניות מרובות.
- מעורבות מוגזמת בפעילויות מהנות בעלות פוטנציאל גבוה להשלכות כואבות, למשל, מסעות קניות בלתי מרוסנים או השקעות עסקיות מטופשות.
- התעניינות מינית מוגברת המאופיינת בפלירטוטים.
- ביצוע מספר מטלות בו זמנית.
- ירידה בצורך לישון.
- רגישות יתר.
- נטילת אחריות גדולה מידי.
- הגברת פעילות מכוונת מטרה, מבחינה חברתית, בעבודה, בלימודים או בפעילות מינית.
- פטפטנות יתר.
- מרוץ של רעיונות חדשים.
- הסחת דעת המאופיינת בתשומת לב מיידית לגירויים חיצוניים שאינם חשובים או אינם רלוונטיים.
על אף שרוב התסמינים אינם שליליים בהכרח, היפומאניה עלולה להוביל אדם לביצוע בחירות רעות בשל האנרגיה המוגברת שלו. הטעות הנפוצה היא הפסקה בנטילת התרופות, הנובעת מהתחושה הטובה שהיפומאניה מביאה עימה. זהו אינו מצב חמור וההפרעה בדרך כלל אינה גרמת לירידת ערך משמעותי בתפקוד חברתי או תעסוקתי. בדרך כלל אין צורך באשפוז, והתופעה נעדרת מאפיינים פסיכוטיים.
אבחון של היפומאניה
על מנת לאבחן היפומאניה, על האדם להפגין את התסמינים במשך ארבעה ימים לפחות, במהלכם מצב רוחו מרומם באופן מוגזם, או שהוא עצבני באופן מוגזם, ומפגין לפחות שלושה או יותר מהתסמינים. אם התסמינים מובילים להפרעה במצב הרוח ושינוי בתפקוד, ניתן לבצע את האבחון.
טיפול
הטיפול בהיפומאניה משתנה בהתאם לחומרת הבעיה. עבור אדם שאינו אובדני, אלים או אינו מהווה איום על עצמו או על אחרים, נקבע טיפול תרופתי פסיכיאטרי לעיתים קרובות.
אך אם הוא מהווה איום לעצמו או לאחרים, שהות בבית חולים היא הכרחית, וכוללת פסיכואנליזה, פעילות גופנית ותרופות. התרופות הנרשמות זהות לתרופות הניתנות למאניה, והן כוללות מייצבי מצב רוח כגון ליתיום, טגרטול, טפמקס ועוד. יש אנשים שמגיבים היטב למינונים גבוהים של אומגה 3 ושמני דגים.
שינויים בסגנון החיים
קיימות דרכים רבות לשפר את איכות החיים ולמזער התקפי היפומאניה. אדם הסובל מההפרעה חייב לקבל מנוחה נכונה מידי יום ולהקפיד על שעות שינה סדירות על מנת שהגוף יהיה מסוגל לווסת באופן טוב יותר את מצב הרוח.
יש למצוא דרכים להתמודד עם הלחץ היומיומי, בין אם באמצעות טכניקות הרפיה, פעילות גופנית או שילוב של שניהם. יש להגביל או להימנע מצריכת אלכוהול וקפאין, ולהימנע לחלוטין משימוש בסמים.
ראו גם:
ציקלותימיה
